לדוד היקר

הי דוד לוחצת בפעם האחרונה ( כמעט ), על " הוספת הודעה חדשה ", ואם זה, קצת קשה לחדש פה, בסופו של דבר כולם אומרים להתראות..איך אומרים לך להתראות, דוד? בזמן האחרון קצת פחות כתבתי פה אלייך, אולי שמת לב, כי כשנכנסת לפורום הייתי נוכחת במשמרת שלך יותר..גם לילך וגם מלי כתבו לך על הקול שלך, ששבה גם אותי, היה בו משהו מאוד כן, ומזמין וגם ניסיון לדבר לכל אחד דרך השפה שלו. היה מרגיע לדבר איתך, בייחוד אחרי פגישה קשה. אמרת לי פעם משהו לגבי זה שאני שמה לב לניואנסים אצל אנשים, ואולי גם אמרתי לך שלדעתי גם אתה כזה..ויותר מזה אתה נותן את כולך. למרות זאת, ואני ממש מקווה שלא תעלב ( יש לי הרגשה שאתה מעדיף ישירות ), אולי הדרך של מלי, שקצת מקנאה (: ולא ברור לי למה, היא דרך קצת יותר בטוחה...הרגשתי שאתה כמו צ'יטה, נותן ספרינט מהיר ומרשיים, אבל גם מתעייף מהר, וכשהתעייפת, לא נעלבתי, אולי גם קצת ציפיתי לזה, כי פעם גם אני הייתי כזו, נותנת את כולי בבת אחת, ומתישהו הבנתי שאולי עדיף לתת כל פעם קצת, כדי לא להישאר פתאום בלי כלום. העזיבה שלך במישור האישי, פחות הפתיעה אותי, וגם אתה רמזת משהו על זה..ובכל זאת, עדיין כואב לי שאתה עוזב, כואב מאוד. אתגעגע המון, המון (יכולה לכתוב עוד היום אם יתחשק לי? או שאתה כבר לא רוצה לשמוע...?) שלך אופיר

שלום אופיר אכן, זמן פרידות..אבל אפילו אם המילים לעיתים דומות, ההרגשה היא אחרת, ולכל כותבת וכותב טון וצליל משלו. ולהודעות שלך בהחלט יש טון מזוהה וברור. באמת, שמתי לב שבתקופה האחרונה כתבת פחות במשמרות שלי ואני מבין ומקבל לחלוטין שמול מנהלים אחרים הרגשת בטוחה יותר. אני חושב, אגב, שאת מאבחנת משהו מאוד נכון לגבי הכתיבה שלי בפורום. בתחושה שלי זה נובע מתהליך כזה: אני מתחיל בהתלהבות, וככל שאני כותב אני יותר ויותר מודע לקושי שלי באמת לגעת ולהגיע מעבר למסך, מעבר לכל המילים והרגש. ולמודעות הזו יש משהו מדכדך עבורי, מגביל ואני חושב שאז מופיע מה שאת תופסת כהתעייפות. פעמים רבות ההודעות שקראתי פה היו כל-כך נוגעות ומרגשות, שתחושת המוגבלות שלי עם המדיום של הכתיבה באינטרנט רק התחדדה מולן ומול הרצון לעזור ולהצליח להגיע למפגש אמיתי. אני שמח שמול מלי חווית משהו אחר, משהו שיותר מצליח להתגבר מעל המגבלות פה ולגעת באמת, משהו פחות מפתיע בסיומו ויותר בטוח ויציב. ועדיין, ההתכתבויות שלנו זכורות לי היטב וגם עם הכאב והצער שלך אני מזדהה לחלוטין. וכן, גם אני אתגעגע, ללא ספק. להתראות וימים טובים בהמשך דוד