טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי דוד , אפשר לגנוב לך קצת מילים לפני שאתה עוזב? אני המון המון זמן בטיפול , אני מרגישה שהיא יכלה לעזור לי הרבה יותר ממה שקורה בפועל . אבל היא פשוט לא מבינה אותי , אני ממש מנסה להסביר לה (למרות שזה מאוד קשה לי - כי שאני שם אני קפואה ולחוצה - ולא מצליחה להשתחרר מזה גם אחרי תקופה ארוכה בטיפול) , מצד אחד כל הזמן עובר לי בראש אולי לנסות מטפל/ת אחר/ת אבל גם אין לי כח נפשי להתחיל את כל התהליך הזה מחדש וגם אני ממש ממש נקשרתי אליה , למרות שהיא ממש רחוקה מלהבין ולהכיר אותי באמת -,(אם אני כבר מדברת איתה זה על הדברים שהכי פחות מעסיקים אותי והייתי יכולה לספר אותם בשיחת חולין לאנשים הכי לא קרובים אלי - והיא פשוט לא רואה את זה ולא שואלת את השאלות הנכונות) מה אתה ממליץ לעשות רגע לפני שאתה בורח ?
שלום לאלמונית את כותבת על המטפלת שלא שואלת את השאלות הנכונות, שלא מצליחה לראות אותך בתחושתך, ואני נשאר בעיקר עם השורה הראשונה והאחרונה, עם התחושה של "לגנוב לי משהו" (כי אחרת אי אפשר לקבל, אולי) ועם המעבר מ"עוזב" בהתחלה, ל"בורח" בסוף. אז אולי זו רגישות שלי לקראת הסיום, אבל נדמה לי שמקופל בדברים האלה מסר חשוב, וגם משהו בקשר לשאלה שאת מעלה כאן. אני רוצה להעלות את ההשערה - ותבדקי עם עצמך אם היא מתאימה לך או לא - שלמרות שאת מאוד מעוניינת בקשר עם המטפלת שלך ובאפשרות שהיא תראה ותבין אותך באמת, יש לך הרגשה שלא באמת מגיע לך משהו כזה, ושאת לא מאמינה שהוא באמת יקרה. וההרגשה הזו גם מדכדכת אותך וגם מכעיסה אותך. והכעס (או תחושת הבגידה), שיוצא בעקיפין, ברמז, הוא אולי חלק ממה שמקפיא אותך, שלא מאפשר לך לשחרר, וכאשר הוא יוצא הוא יוצא כביטוי של אכזבה בלבד. אז אם אני מגזים או טועה בהשערות שלי אני מתנצל מראש, וזו לגמרי הרגשה שלך אם את מתחברת או נעזרת בזה או לא, אבל לי חשוב לומר לך שכל עוד אני כאן, אין לך שום צורך להרגיש שאת גונבת ממני משהו. אני בכנות שמח לעזור, אם אני יכול ולהתייחס כמיטב יכולתי. זהו, כתבתי כל מיני דברים, מקווה שעניתי באיזו דרך גם על שאלתך. להתראות דוד
קצת הצחקת אותי - במובן הכי חיובי של המילה . הלגנוב (מעולם לא גנבתי באמת) - זה ממש לא תחושה שלי שרק ככה אפשר להשיג דברים , פשוט זה מרגיש לי משהו אסור לדבר על הבעיות שלי - "בטקס הסיום" (אז זה קצת לגנוב מקום ) . ובורח זה לא בגלל שאני חושבת שאתה בורח - זה כי אתה הולך ואני רוצה להספיק לתפוס רגע אחד לפני . כן אני מאוד מעוניינת שהקשר איתה יצליח , וזה לא שאני חושבת שזה לא מגיע לי , אבל אני בהחלט לא רואה את זה קורה , יש משהו במבנה של הקשר הזה שלטעמי הורס בדיוק את מה שהוא אמור לבנות - אני קופאה כי המצב לא נוח לי , אני צריכה אותה אבל לא נעים שם , לספר לה דברים שאני בכלל לא חושבת שבאמת מענינים אותה . וכן זה כנראה מכעיס אותי בפנים - אבל אני לא מראה לה את זה ככעס כי זה יותר מפחיד אותי . יש רק 2 אנשים בקשר הזה אני והיא - והיא "זאת שיודעת " מה קורה ואני צריכה לסמוך על זה , אני לא חושבת שהיא עושה בכוונה - אבל משהו בפנים אומר לי שהבעיה לא רק אצלי . שמשהו כאן לא קורה לי נכון וזאת לא רק אשמתי (ואני מאוד נוהגת לראות דברים כרק אשמתי) אבל כנראה שלעולם אני לא אדע. בכול אופן אחרי שגנבתי מקום , ובטח להיום כבר ברחת:) ... אז אני רק אגיד לך המון המון המון תודה על עכשיו ועל בכלל , אתה באמת מדהים (לפחות ממה שאני קוראת כאן) , אז תודה על כל מה שנתת כאן בכל התקופה , מאוד מעריכה את זה . שיהיה לך המון בהצלחה .