פעם אחרונה ודי

דוד... בפורום כלשהו, באתר שמוקדש כולו לספרים, סופרים וקריאה בכלל, מישהי העלתה שאלה לחברי פורום - מה מעדיפים "ספרים שהכתיבה שלהם גאונית ואילו העלילה חלשה או שמא כתיבה חלשה אך עלילה גאונית"? ואז היא הוסיפה, ש"גם וגם היא תשובה רלוונטית אם היינו חיים בעולם אוטופי"... הייתי צריכה לשלוח אותה לפה, בימים שלישי ורביעי... אני חושבת שהיא היתה לומדת, ש"גם וגם" קיים ועוד איך! (גם אם לא מדובר בספר...)... שאפשר, אפילו אם "רק" בהודעת פורום, לשלב בין צורה לתוכן בדרך כזו, שמילים באמת יכולות לגעת... אז הנה, באתי בשביל לומר גם לך, שאין בי לא כעס ולא אכזבה על ההחלטה שלך (שלכם) להיפרד מהפורום... יש בי בעיקר הוקרת תודה גדולה (תמסור גם לדרור בבקשה.. יצא ככה, שלא יכולתי לעבור בסביבה ביומיים האחרונים שלו פה)... אז אני באמת רוצה להודות לך, דוד, על ש: מצאת את הזמן כדי לקרוא את ההודעות. ואז את הזמן כדי לענות עליהן כמו שרק אתה יודע... בעיניי זה לא מובן מאליו. וכמובן יש עוד תודה אחת מיוחדת... על-פניו משהו קטן, אבל עבורי זה דבר קטן-גדול... אני זוכרת היטב את הפעם ההיא, שבתוך הכעס והסערה הצלחת, ורק באמצעות המילים הכתובות, לגרום לי לחייך... ולכן אני יודעת, שהפרידה שלי, עבורי היא "אל תבכה בגלל שזה נגמר. חייך בגלל שזה קרה". תודה ושלום, TM.

שלום לך אני רוצה להודות לך על ההודעה המרגשת שלך, שכמובן גם מחמיאה לי אבל בעיקר מהווה מבחינתי אמירה מרגשת ונוגעת. אכן, הפרידה פה היא פרידה מהיסטוריה של התכתבויות בפורום, וביניהן זכורות לי היטב הודעותיך בתקופות השונות. בתקופות אלה הגעת לפה במצבים חזקים יותר ופחות, ואני שמח שהצלחנו לשמר את הקשר הזה, למרות הקשיים והאתגרים שבכך. ואם אני הצלחתי פעם לגרום לך לחייך, הרי שבהודעה זו בהחלט הצלחת לעשות את אותו הדבר לי. להתראות דוד