ל - נגרה

נגרה'לה.. (מרשה לי..??) אני חושבת עליך הרבה לאחרונה.. במיוחד עם הפרידה.. את בטח שונאאאת את המילה הזאת. את לא פה. זה מפחיד אותי מאוד. אולי זה פשוט מידי קשה לך, להתמודד. בכל אופן, אני חושבת עליך. חשוב לי שתדעי זאת. שמרי על עצמך, יקירה.. ~נילי~

אוי נילי את מרגישה לי כל כך קרוב. האמת, קלישאה עד כמה שזה ישמע חשבתי עלייך המון השבוע, נבהלתי מהמחשבה שלא יהיה לך המקום הזה לתקופה (ולא זו אינה הזדהות השלכתית או השלכה או קשקוש אחר). יש משפט בספרדית (כן חצי ספרדייה והחצי השני הוא הפולני) שאומר "און קורסון אספכו דל אוטררו" בתרגום חופשי – לב אחד מרגיש את הלב האחר, כך שאם את מרגישה נאהבת על ידי האחר סביר להניח שהוא באמת אוהב אותך. טוב זה הקיטש של אמא שלי, עדיין מותר קיטש לפעמים. האמת היא שכן הייתי כאן במשמרתו של דרור וכתבתי כמה מילים לכולם, אם הגיע אליהם לא בטוחה אך היה לי חשוב להגיד תודה שקטה לשלושה בני-אדם מצוינים אלו. אני עם אנגינה מחורבנת, קודחת כמו לא יודעת מה. סוג של קריסת מערכות. אה, רציתי להמליץ לך על שני סרטים – "ההחלפה" "נער החידות מבומבי". זהו בינתיים מחר אגיע להגיד בי לדוד וביום שישי ממלי. כמובן שאשמח לכתוב לך בהמשך אם תרשי לי לפני שעוברים דירה, מקווה שבעלי הבית יהיו נחמדים ונעימים ושהחדרים יהו מרווחים והשכנים מסבירי פנים. שלך, שרה

:-))))))))))))))))))))))))))))))))

שרה'לה :) אם כבר אז כבר.. את יודעת.. :) קודם כל מאוד התרגשתי לקרוא את התגובה שלך. הייתי מופתעת ושמחה מאוד בו זמנית. כן, המשפט בספרדית (וגם בעברית או כל שפה אחרת) אכן נכון מאוד. גם לגבינו. שנית, אני שמחה שהיית פה. אפילו לקצת. אני מכירה טוב מאוד את הקצוות.. ושם, רע רע רע. ומסוכן. לכן דאגתי. לכן שאלתי.. ונכון. את כל כך צודקת. יהיה כל כך קשה בשבוע הבא.. ואחריו... וכל אחת מאיתנו תהיה עם המחשבות שלה, במקום שלה.. ולא נוכל להמשיך ולקיים את הקהילה המיוחדת הזו.. לפחות בתקופה הקרובה.. ומי יודע מי תהיה פה אז.. מי תתייאש.. מי לא תחזור.. ואולי..; מי תצמח מזה.. כמובן שזה יהיה טוב (לצמוח) אבל בטוח בטוח קשה. (והנה.. עכשיו אני בוכה..) אוףףףףףף מדוע אנחנו צריכות גם להתנתק אם המנהלים מתנתקים..? זה הרבה יותר מבאסה. זה לא טוב לא נכון לא רוצה. לא רוצה שזאת תהיה המציאות.. (((((((((((((די.. הדמעות מתעקשות ליזול.. שוב המסך מיטשטש.. כל כך עצוב לי..))))))))))))) האם זאת חייבת להיות המציאות..?? לא יודעת. הסרטים שהמלצת לי עליהן בהחלט מעוררים בי עניין. בטח כבר ראית את אלו אבל מומלצים נוספים ברשימה; 'נערה בהפרעה' ו – 'קן הקוקייה' . זה מפחיד לראות עד כמה סרטים יכולים לפעמים להמחיש תחושות ורגשות – יותר מאשר מילים.. העולם המודרני הזה אולי בסופו של דבר מועיל גם קצת.. חוצ מלהרוס..? כמו הפרידות פה.. זוהי פרידה שונה. מציאותית כל כך, אך מתקיימת בעולם אחר לחלוטין.. למרות שמה שמשותף, הוא רגש האדם.. ועל זה אין עוררין.. הוירטואליות הזאת הורגת אותי. למה שלא נחזור לפעם.. אני מתגעגעת למה שלא הכרתי, (טיפשי מצידי..?) ולמה שכן היה ועבר - אני מתגעגעת. היה נעים לכתוב לך. זה בריא.. חיוך מהלב, ~נילי~