פרידה מחבר....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/01/2009 | 10:38 | מאת: עדי

שלום רב מומחים יקרי ערך!! אני פשוט בסיטואציית הכרעה כלומר הייתי עם חבר שלוש וחצי שנים ואחרי המון קשיים מאוד קשים המתבטאים בחוסר שינה ביחד כי לו היה קשה בגלל שהוא היה רגיל לחיות לבד המון זמן והייתה לו ילדות קשה עם ההורים אמא שלו נטשה אותו כשהיה בן13 בערך ואז חזרה אחרי 13 שנים בערך ההורים גרושים שונאים אחד את השנייה הם עובדים יחד וניצלו ופגעו בו ריגשית וכלכלית המון אנשים הוא בעל עסק ועכשיו אחרי הרבה סבלנות שלהיות שם בשבילו לתת לו כוח לוותר על הבילויים שלנו ועל כול מיני דברים שזוג אמור לעשות יחד והבנה אין סופית פשוט התפוצצתי עליו ואמרתי לו שיתעורר כבר ואיפה הוא רואה את עצמו עוד כמה שנים ושזה לא יכול להמשיך ככה אז פתאום הייתי חזקה ואמרתי לו שאני משחררת אותו שאני לא יותר שגמרנו לתמיד עכשיו....עברו שבועיים בלחץ והוא מתקשר ובוכה שאין לו חיים בלעדיי שאני נותנת לו כוח שהוא צריך אותי שהוא מוכן לעשות הכול למענינו ולמעני שאני יקרה לו ועוד ועד שנשלחתי אילו כמתנה והוא פשוט אבוד ואני יודעת את אם כך אני לא מרגישה כלומר מרגישה אך כועסת ורוצה משהו אחר ומצד שני אני אומרת מה????עוד הזדמנות די נמאס לי!!!! מה אני עושה לי זה קל יותר תודה על ההקשבה

לקריאה נוספת והעמקה
27/01/2009 | 21:53 | מאת: דוד ג'קסון

שלום עדי אני מבין את הבלבול בו את שרויה ואת הקושי שלך להכריע באופן סופי לפה או לפה. ועדיין, לצערי, אני לא באמת יכול להחליט בהחלטה הקשה שלך במקומך. לתת לו צ'אנס נוסף, מהאיכפתיות שלך כלפיו, או להישאר איתנה בדעתך ובהחלטה שהחלטת קודם..פשוט אין לי שום דרך לדעת מה יהיה הצעד הנכון ביותר עבורך. נדמה לי שאת כן מרגישה שיש איפשהו תשובה מדויקת ונכונה, ושאת פשוט לא יודעת אותה. אבל קשה לי להאמין שאכן כך המצב. האמת היא שלכל החלטה יש פלוסים ומינוסים משלה, ורק את יכולה לחשב אותם בכנות עם עצמך, לבדוק איך את מרגישה ולהכריע אז. להתראות דוד

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית