מילים של פרידה

היי דרור, קשה לי למצוא את המילים המתאימות לפרידה. כבר יותר משבוע אני מתכננת מה אכתוב. כבר יותר משבוע אני מנסה להבין את התגובות שלי לפרידה שלכם מהפורום. כבר יותר משבוע אני משכנעת את עצמי להתנהג בבגרות כלפי הפרידה. אז הנה אני כאן, באתי להיפרד. זה מעניין כמה הקשר הוירטואלי הזה משמעותי. לפעמים בחיים אנו מעריכים יותר משהו כאשר הוא פתאום חסר בחיינו. זה מדהים שקשר וירטואלי יכול להיות אפילו טיפולי. וכך הוא היה עבורי. הקשר הזה איתכם השתלב כל כך טוב עם הטיפול שלי. גם פה עברתי תהליכים חשובים עבורי. זוהי ההזדמנות להודות לך דרור באופן אישי. גם אם לא כתבתי כאן הרבה, הרי ביקרתי כאן מדי יום, ונהניתי כל כך לקרוא את תשובותייך. תמיד היה בי הביטחון, שבכל רגע אני יכולה לכתוב כאן, ותמיד הידיעה שאקבל מענה. והתשובות שלך המכילות כל כך הרבה הבנה, מיקוד, אכפתיות, רגישות, מקצועיות וסובלנות. לי הם עזרו במיוחד. זכורות לי מס' תשובות שלך, שהמילים שלהן היו בשבילי כאוויר לנשימה. אז... אם אפשר להודות על קשר שכזה. אני מודה לך מקרב לב על המאמץ, המסירות וההתייחסות. תודה שהיית כאן עבורי, שירה.

די לרגשנות הזו. חעעעעע, מה נסגר איתכם?

לא יכולתי לעבור פה ולא לשתוק על כזו ההערה. גם אם זו לא הדרך שלך, להביע רגשות, מדוע שזה יבוא על חשבון אחרים..? תנו לאנושות לחיות. על כל המשתמע מכך.

שירה שלום, לעיתים קרובות דברים חשובים קורים ללא ידיעה. כך הרגשתי מדברייך, הרגשתי כיצד את מספרת על תהליכים חשובים שעברת כאן עם הפורום ואולי גם בעזרת הפורום. תהליכים שמרגש אותי מאוד לשמוע שעברת, ושאולי את גם מייצגת עוד קהל רחב של קוראים שלא תמיד משתתפים פעילים אך מהווים חלק בלתי נפרד ממהות הפורום ומהסיבה שבגללה היה לי חשוב להיות מנהל בפורום הזה. אז תודה לך על הדברים הללו, ועל השיתוף המרגש הזה. דרור