לשרית

מוכר לך הקטע? "...אני מסתובבת כבר יומיים ככה, כל הסופ"ש, תקועה במ?רווח הצר שבין אהבה לכעס על המטפלת, ובין הזדקקות לה וויתור עליה. מרגישה פיזית איך אני עומדת נטועה בפוזת ישו, ומושכים לי את הידיים בכוח, ביחד, לכיוונים מנוגדים. ואם אעשה רק תנועה קלה לעבר אחד מהם, פשוט אקרע באמצע שלי. אני כבר שומעת באוזניים את ה-קררררררר הזה של התחלת ההיקרעות, ושם באמצע זו הנשמה שלי, הרי, ולא יכולה שהיא תקרע!!! פעם ראשונה שאני מרגישה ממש מבפנים את מה שכותבים כאן כל-כך הרבה - את הפחד מלכעוס על האמהות. על אלה שהיה בהן גם טוב..." אני לא מאמינה שאפשר ככה להעתיק כמעט מילה במילה יצירה אישית של מישהו אחר. ורק לצורך ההשוואה - הנה הקטע מההודעה שלך למלי מיום שישי: "...אני כאילו תקועה במרווח הצר הזה שבין אהבה לכעס אלייו ,ובין הזדקקות לויתור עלייו ולעצמי .מרגישה איך אני פיזית עומדת במצב נטוע.. כמו באיזה פוזה של בובה על חוטים..קולות חזקים מושכים לי את הידיים בכח ביחד לכיונים מנוגדים ואם אעשה רק תנועה אחת קטנה פשוט אקרע באמצע של הנפש שלי. אני מרגישה ממש את הרעש הזה של הקרע וזו הנשמה שלי שנקרעת מהאמביוולנטיות הזו.פעם ראשונה היום .. שאני מרגישה ממש מבפנים את הקריעה הזו בין לכעוס על איש השיחות שלי לבין האהבה שלי אליו..." אני לא בטוחה שהמנהלים יעלו את ההודעה הזו אבל אני כל כך מקווה שכן. למען הצדק וההגינות. שרית, אני מכירה את זו שכתבה את ההודעה המקורית בפורום אחר. ביומיים האחרונים חיפשתי אותה ועכשיו מצאתי וזה היה כבר ב2003 ועכשיו היא גם שיבצה את ההודעה הזו באחד הפרקים בספר שלה. אני באמת לא מאמינה שאפשר ככה לגזול ממישהו ממש פיסה מהנשמה שלו. זה לא פייר ובינתיים אפילו לא סיפרתי לה כי היא מאד תפגע. אני נפגעתי בשבילה.

לא יודעת על מה את מדברת. איזה ספר , איזה מילים.. פיסה מהנשמה ?... לא לקחתי מאף אחד כלום.

אבל לא בא לי להתווכח, זה למטה מכבודי. שני הקטעים זה לצד זה מדברים בעד עצמם, ודי בכך לכל מי שקורא ועיניו בראשו.