הממ..

דרור, המילים שלי מחפשות את עצמן .. מה אומר? שלא נאמר? הראש אומר לי במקביל.. " דייי כבר להרגיש ..להתאבל .. לפחד.." דיי להיות ב"אין כלום הזה".. זה שלא מוביל לכלום. אבל הרגש עדין לא מוותר. הוא זקוק לעוד ועוד ועוד .. הוא כאילו מבעבע בתוכי .. גואה וגואה.. נמאס להרגיש במעברים הדקים האלה .. בין כעס לאהבה , הזדקקות וויתור .. יודעת שאין קפיצות דרך .. בלי להיות בתוך המקומות האלה עד הסוף.. אין סיכוי .. לצאת מזה בשלום .. אבל..להרגיש ולחוות זה לכאוב ..ויחד עם זה , זה לאבד שליטה. רוצה להפרד ממך, אבל לא יכולה .. כבר מתגעגעת.. היתכן ?.. קשר אינטרנטי הפך לככ משמעותי עבורי ?.. הפכת לדמות ככ יקרה עבורי?.. כן ..המילים לא משתנות מהכעס ביום ראשון . כוונת הדברים גם היא .. בעינה עומדת :-( אולי הנימה מנסה להיות אחרת ..? רק הנימה ..? לאיודעת. רוצה להפרד ממך ככ שונה .. ברכות..לא בהיסטריה, לא בצורה כזו תובענית..ולא בצורה ככ מפוחדת .. אבל , כועסת עלייך , עדין מאשימה .. ויחד עם זאת נבהלת מעצמי ככ.. שמתנהגת ככה לא מצליחה לעמעם את הווליום של הרגשות ..הקשים האלה . לא מצליחה. כמה רעש אני עושה פה ... דרור , מצטערת .. אולי קשה לקבל את דבריי .. אולי עוד אצליח להפרד . ולא לברוח. לאיודעת. אולי זה בכלל לא חשוב. אני לא חשובה. מפחדת לחשוב שהקול הזה של "לא סומכת על שום דבר בעולם " הזה ימשיך להאכיל אותי .. בתוכי, כועסת שאני לא מאפשרת לתהליכים "נורמלים" כמו פרידה לזרום בקצב הרגיל .. נמאס שאני לא מסוגלת לעמוד מהצד מבלי לשלוח יד ולנסות עוד להאחז מהפחד שהכל יכול יקרוס .. אוף. לא יודעת . מפחדת , לא מביטה למילים שאני כותבת כרגע .. הם לוקחות ממני יותר מיידי אנרגיות .. מביאות אותי ליותר מידיי כאב. לא רוצה לראות את הכאב . הרי לא לראות.. זה בהרבה יותר בטוח לא?.. הרי תמיד אפשר לברוח .. אם הכל היה רק ..דימיוני. שרית

שרית שלום, כתמיד הדברים שלך מורכבים, את מביעה את הרצון שלך להיות רכה יותר לקבל אך גם את הקושי שאת חשה, את הכעס התרעומת אפילו. ועדיין חשבתי לכמה אומץ היית זקוקה בכדי לכתוב כאן היום, שכן עצם הכתיבה היא הדבר עצמו משמעותה היא להיות עם הכאב, לא להיעלם. לא ממש משנה מה כתוב. את אומרת שלהרגיש זה לכאוב, זה נכון, תמיד ובעיקר כשמדובר בפרידה. להרגיש זה גם לכאוב, אבל להרגיש זה גם שאר הדברים שחווינו ביחד כאן, הרגעים בהם שיתפת וחלקת. הרגעים בהם כעסת והרגעים בהם עזרת ובעיקר הרגעים בהם ריגשת. למחוק את הרגש כדי לא לכאוב פירושו גם למחוק את הרגעים הללו, להפוך את הכל למשהו דמיוני יהיה הפסד ענק לדעתי וחבל. אם לא ייצא לנו עוד לדבר רציתי רק לומר שהנוכחות שלך כאן הייתה משמעותית ביותר והמפגש שלי איתך דרך הפורום היה מרגש ומלמד לפחות עבורי. דרור