הורים

אני אוהבת את הורי אך אי לא יכולה לסבול את האי צדק בין האחים. לאחותי עזרו כספית בקניית בית שנישאה (וכמובן בעוד דברים כי נולד לה גם ילד) ומאז אני מנדנדת להם כי גם אני רוצה לקנות בית ואני רוצה סיוע זהה לחלוטין. חיפשתי דירות, הם ראו אך זה לא מצא חן בעיניהם.ואז העניין שקט. כל חצי שנה אני מעירה את הנושא, רבים, וחוזר חלילה. היום שוב רבתי עימם על כך שאני רוצה לקנות דירה (אני בת 30+ רווקה). היום הטענה היתה תחילה כי אין כסף, עניתי כי זה לא מעניין אותי, בייחוד שהם מצהירים כי אין אפליות בין הילדים...ואז אמרו: טוב נקח הלוואה ונסייע רק כדי להשקיט אותי. נכון שהם לא חייבים לי דבר, אבל אם הם מצהירים כי כולם שווים אני רוצה שכך יהיה. התחושה שלי כאילו הם מחכים שאתחתן ואז אולי הכל יסתדר...אך אינני רוצה להיות תלויה בבן זוגי בעניין. האם אני טועה? מה עלי לעושת?

טל שלום, אני יכול להבין את המצוקה שלך, מאוד לא פשוט להרגיש הפחות מועדפת, המקופחת. זה מעורר בך כעס ושאלות כגון האם הם אוהבים אותך כמותה. נדמה לי שעולה גם שאלה נוספת מדברייך, והיא שאלת הנישואין, האם תקבלי עזרה רק כשתינשאי. האם את פחות מועדפת משום שאינך נשואה. אני לא בטוח, אבל נראה לי שזה לא רק עניין של דירה עבורך, אלא הידיעה כיצד הם מרגישים כלפייך. לכן, אני הייתי מציע שתנסי לשתף אותם בתחושות שלך, לא רק במובן הקונקרטי של הדירה אלא בכלל. כך שאולי יוכל להתפתח דיבור סביב הנושא, בעיניי זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצבים משפחתיים מורכבים שכאלו. דרור