מלי.. :((((

מלי.. לא קל לי עכשיו.. השעה 23:43, יום חמישי בלילה.. ואני איכשהוא נכנסתי למצברוח פגיעה במיוחד.. אני עצובה עמוק בלב.. אני לא יודעת מה קורה לי בימים האחרונים אבל משהו בי היה פחות פגיעה.. מה שמענין זה שהיה לי קשה בלי הפגיעות (?!) אבל הייתה זו הפסקה נחמדה משהו.. כי כשאתה עשוי זכוכית אתה כל דקה יכול להשבר.. ופתאום אני שוב זכוכית.. אני רוצה לישון מוקדם מכפי שאני רגילה בימי חמישי.. אני שקטה יותר, אני מתכנסת בתוך עצמי.. והכי גרוע, אני מקשיבה למוסיקה מתישה כזו.. שמדברת את מה שעובר לי בפנים כנראה יותר טוב ממני.. כי לי אין עכשיו הרבה מילים, על מה בדיוק קורה. או שאולי יש לי. אבל זה אישי מידי ולצערי אני לא אוכל לכתוב על זה פה.. וזה כואב. כל כך כואב.. :((((( אבל אולי טוב שאני כותבת על כמה זה כואב.. הרי אפשר לדבר על הכל.. אז באתי לשתף אותך מלי ולומר לך שאני זכוכית עכשיו.. ואני מפחדת מאוד להשבר ולהפצע.. מאוד מפחדת.. (צמרמורת.. עייפות..) טוב, נראה לי אני פורשת לישון.. מבט רך, רגש מורכן.. ~נילי~

נילי יקרה. אני רוצה לדבר אל הזכוכית השבורה, לפני שהיא הופכת לזכוכית המשוריינת. לך-לה אני רוצה להגיד שכנראה הכל כ"כ שברירי, מזעזע, מסוכן, שכנראה אין הגנה, או שיש אבל היעילות שלה מוטלת בספק, ומעליה מרחפת השאלה - מתי היא תשבר? אני שומעת שצריך להזהר, להיות עדין, לגעת בסלנות, מקבלת על עצמי את האזהרות, ערה לסכנה. אני מניחה שהכל יותר חשוף ושקוף כעת - החרדה, הכאב, חוסר הבטחון. מקווהשלא מכאיב מדי, וממשיכה ללוות אותך במה שאת עוברת. להתראות בינתיים, מלי.

אוי מלי.. תודה ענקית על העדינות שלך בי.. התשובה שלך נגעה בי עמוק.. ידעת איך להתכוון אלי יותר משאני ידעתי.. כי לא ידעתי כלל.. רוצה עוד קצת להיות לידך, לצידך, עד לשבוע הבא.. שם צריך יהיה להשתמש בזכוכית משוריינת.. ולאגור הרבה כח לשבוע הקרוב ולכל מילות (רגשות) הפרידה.. כואב הלב.. אני כבר מתחילה להתגעגע.. דמעות בלב עצוב :( שבת טובה.. ~נילי~