תחילת פרידה

שלום לפורום אני בא לכתוב על הפרידה המתקרבת, ומוצא את עצמי מתלבט בנוגע למה לכתוב, באילו נקודות להתמקד..כך שאני פשוט אתחיל כאן ובהמשך אני מניח שאכתוב עוד, על מחשבות ורגשות שיעלו בי בוודאי בהמשך, ואולי גם כתגובה להודעות שיעלו פה. נראה לי נכון להתחיל בנסיבות הפרידה שלי. כפי שכתבנו בהודעה שעלתה ביום ראשון, ההחלטה של כולנו לסיים נובעת גם מהקושי שלנו לעבוד לא ביחד, אלא כחלק מצוות אחר של מנהלים. אבל מעבר לכך, בוודאי לכל אחד מאיתנו יש את סיבותיו ומניעיו האישיים הוא. עבורי, בתקופה בה אני בפורום, זהו מקום מאוד עוצמתי מבחינה רגשית ומחשבתית כאחד. מקום המחייב אותך להגיע בשיא הרצינות והנכונות לפגוש כל הודעה והודעה. בתקופה האחרונה ראיתי כיצד אני מתקשה יותר ויותר להביא את עצמי בכל המחוייבות הנדרשת לפורום. אינני יודע עד כמה זה הורגש - ראיתי התייחסויות לכך פה ושם - אבל ניסיתי ככל הניתן לא לאפשר לכך לקרות. ועדיין, נראה לי נכון יותר לפרוש כל עוד אני מרגיש שהעבודה שלי כאן לא נפגעה, ולפני שאסיים מאוחר יותר, בתחושה של פספוס או חוסר שביעות רצון מעצמי ומהאופן בו אני פוגש אנשים והודעות. בתקופה בה אני פה, פגשתי לא מעט הודעות והרגשתי לא מעט דמויות ואנשים מאחורי ההודעות הללו. אלה מפגשים אינטרנטיים אומנם, אבל עבורי אין בכך לגרוע מעוצמת המפגש או מהחוויה שנוצרה בתוך ההתכתבויות. הקושי להיפרד נובע גם מחווית המפגש הזו, מהחוויה של משהו חזק ואמיתי שנוצר בפורום ונפרש בין ההודעות ובין הכותבים השונים, מנהלים או פונים, במקרה זה היינו הך מבחינתי. התחושה החזקה הזו של "היחד" היא חלק ממה שמקשה, לדעתי, לעזוב את הפורום, אבל אולי גם חלק ממה שמאפשר לפורום להמשיך ולהיות מקום מיוחד, גם מעבר לעזיבה כזו או אחרת. ברור לי שעזיבה של שלושתינו יחד אינה כמו עזיבות אחרות, וברור שהיא מעלה לא מעט תגובות רגשיות חזקות בכיוונים שונים. מעצימה את הפגיעה. ראיתי שחלק מתגובות אלה כבר עלו עד כה, ואני בכנות מאמין שנכון יהיה, עבור כל אחד שרוצה בכך, לבטא את תחושותיו בעניין. זה אולי נשמע כמו קלישאה של פסיכולוגים - כנראה שזה גם קלישאה כזו - אבל מעבר לכך יש פה משהו אמיתי בעיני: ההזדמנות עכשיו להביע דעה ורגש, לבטא את מה שכל אחד מרגיש, כל עוד יש לכך מקום ואפשרות. ככל שאני כותב אני רואה עוד כמה יש לכתוב ולהוסיף ולחשוב, ואני מקווה שזה דבר שיתאפשר לעשות כאן ביחד במהלך השבוע הזה והבא. יש עוד שאלה קונקרטית חשובה שאני רוצה להתייחס אליה, והיא - מה יהיה כאן בהמשך? זהו כמובן דבר שאנו לא יכולים להתחייב לגביו, אבל למיטב הבנתנו, הכוונה היא בהחלט להביא צוות חדש של מנהל/ים ולהמשיך את הפורום המיוחד והפעיל הזה. אני מקווה שהדבר הזה יתאפשר בצורה מהירה ככל האפשר. מעבר לעזיבה שלנו, מעבר לעזיבה של דמות זו או אחרת, יש כוח במקום הזה שאני מקווה ומאמין שיאפשר לו להמשיך ולנוע הלאה. זהו, ממש על קצה המזלג, בתחושה שלי..אבל אני מאמין שעוד אוסיף לא מעט בהמשך. להתראות בינתיים דוד

חלק מתחושת הנטישה שהובעה פה מוקדם יותר נובעת לדעתי מההמשך, ואני מתייחסת לכך בעקבות דבריך. כשאורנה עזבה היה ידוע שיגיע מחליף שגם דרור וגם ליאת עסקו בחיפוש אחריו, לפני כן שעזב הפסיכולוג שקדם לדרור, נדמה לי שליאת אפילו התייעצה עם הפורום מה נראה נכון, והיתה הרגשה שהצוות חיפש מחליף וכך גם לגבי ליאת. פתאום אתם שלושה ביחד, תאריך מוסכם לעזיבה, ושום תחושה שאתם עושים משהו להמשך פעילות הפורום. לי זה מעלה איזו הרגשה לא נוחה של עזיבה בשל סיבות שמוסתרות מאיתנו, בשל אי הסכמות או משהו דומה. הרי מלי רק התחילה את הכהונה שלה - הודעת הפרידה מליאת טרם ירדה מהכותרת למעלה, משהו אכשהו לא מסתדר. אני לא מזדהה כי אני לא מזוהה. לא כתבתי מעולם. כן קראתי, וחבל לי על מקום שנוצר איזושהי ייחודיות שיעלם. ובעצם למה אינכם מעורבים בבחירת הדמויות שימשיכו?

שלום יולי אני שמח לקרוא אותך ולשמוע ממך, אפילו אם זה בנסיבות האלה ובעיתוי של הסיום. נכון, הפרידה הזו היא שונה מבחינת העדר הידיעה בדבר זהות המחליפים, ואני מסכים שזה משהו שתורם לתחושה הקשה סביבה. חשוב לי להבהיר שהסיבה לסיום היא אינה משהו מוסתר, אלא מבחינתי הסיבה שכתבתי למעלה, ומבחינת המנהלים האחרים - כל אחד מסיבותיו הוא. בעבר הייתה מסורת של מציאת מחליף, אבל היא הייתה מושתת, בין השאר, על הישארות של רוב הצוות המנהל. כיום המצב שונה וזה משפיע גם על קביעת הזהות של המחליף והמעורבות שלנו לעניין. במצב כיום, נראה נכון יותר שצוות האתר יהיה אחראי על מציאת המנהל/ים הבאים ועל ההתנהלות מולם, ולא אנחנו, שלא נלווה אותם במהלך הדרך. בעיני, זה בהחלט אינו נובע מפחות איכפתיות שלנו לפורום, אלא מנסיבות שונות, המכתיבות גם המשך שונה. ושוב, אני מקווה ומאמין שהנושא הזה יפתר במהירות האפשרית על ידי צוות האתר, ושגם הייחודיות של המקום הזה, שאני מסכים איתך לגביה, תצליח, בצורה כזו או אחרת, להישמר. להתראות דוד

אהלן דוד, הערה קטנה קודם הקריאה, מלילך של אחרי הקריאה החוזרת: בקריאה חוזרת נשמעתי לי בטון מאשים, או נוזף וכעוס... רק רציתי לומר שהיום אין בי טון כזה, למרות שמשהו במילים או בניגון אכן נשמע דומה. אז הנה: רציתי לשאול למה בחרתם לעזוב שלושתכם יחד לפני שדאגתם למחליף אחד לפחות במקומכם. נהוג כאן שכשאחד עוזב הוא כבר מקדם במילים חמימות את זה שיבוא אחריו, גם אם לא "מגלה" עדיין במי מדובר.. זה נחמד. נותן אוירה של בית והמשכיות כאן... של משהו חברי ומוכר.. לעזוב כמו שבחרתם זה לא כל כך חברי. אני יודעת שאנחנו לא באמת חברים כאן, וגם לא ציפיתי לחברות, אבל התנהגות חברית זה דווקא נחמד... אז למה לא, בעצם? האם קשה למשוך איתנו עוד קצת? אתה יודע, יש כאן כמה פורומים באתר שנסגרו למשך חודש-חודשיים עד שנמצאו מנהלים חדשים.. אני יודעת שזה לא סוף העולם וגם טעם מר עובר בסוף, אבל האם באמת אי אפשר להימנע מהקטיעה הזאת? לכן כתבתי לדרור אתמול שזה מרגיש שהחשכתם כאן וסגרתם את השאלטר. אני מודה שלא כל כך הבנתי את הסיבה שבגללה אתם עוזבים יחד.. משהו בתחביר שם לא הצליח לי :-) (אם תרצה תסביר שוב), אבל אולי אפשר היה להחליט על עזיבה של שלושתכם ולהודיע לכולנו כדי שנדע, אבל לא לעזוב כולם בבת אחת, אלא בטפטוף.. לדאוג שיהיה משהו אחריכם. היה מרגיע לו לפחות אתם הייתם יודעים מה יהיה פה בפברואר.. ומאידך- אולי זו לא אחריות שלכם ואתם רוצים החוצה ומי אני שאקשור אתכם לכאן במילים כמו אחריות..? אתם בסך הכל מתנדבים לבוא לפטפט איתנו בלילות.. עכשיו אני נשמעת לי דמגוגית (לא כל כך מוצלחת), אז אפסיק כאן.. אני עוד לא מצליחה/רוצה למצוא בי מילות פרידה לכתוב לך... עוד לא, בסדר? ממך זו כן פרידה ויקח לי קצת זמן לחשוב מה לומר.. אז עוד לא. נורא חבל שכבר לא תהיה.. לילך

שלום לילך תודה על התגובה. האמת היא שכמו שכתבתי, גם אני עדיין לא מצאתי את כל המילים ובעצם - מפתיע אבל נכון - גם אני עדיין מעכל את הפרידה המתקרבת. אולי נמצא יחד חלק מהמילים בהמשך. בקשר לשאלתך, כן, היה טוב יותר אם היינו יודעים מי הממשיך או יכולים להמתין עד מציאתו. אבל כפי שכתבתי למעלה, אלה נסיבות שונות מהעבר, והאחריות, בתחושתי כחלק מהתנהלות נכונה, היא כיום של האחראים לאתר, אלה שיהיו בעצם בעתיד במגע ישיר עם המנהלים הבאים. לי יש איזו תקווה - אולי חלומות באספמיה, לא ברור לי עדיין - שהפורום לא יקטע ושבימים הקרובים ימצאו מנהלי האתר את המחליפים המתאימים בעיניהם. אבל השליטה שלנו על כך לא קיימת, ולכן נותר רק לקוות והתחושה שלי היא שהצוות האתר בהחלט אחראי ולא מעוניין בקטיעה ויעשה מה שביכולתו בעניין. גם אני קראתי את ההודעה שפורסמה בנוגע לאפשרות של פורום קריאה בלבד (או כתיבה בלבד), אבל נדמה לי שזו הכנה למצב הפחות טוב ושיהיה ניסיון לא להגיע לכך. אני בכנות לא יודע בנוגע לזמנים - זו נראתה לנו ההחלטה הנכונה, ובוודאי היו עוד אפשרויות, עם יתרונות וחסרונות משלהן..אבל החלטנו ללכת עם זו, עם החסרונות והיתרונות שלה..מקווה שהיתרונות יהיו רבים יותר. ועוד מילה, לפני הסיום, בינתיים - אין לך מה לדאוג בקשר לטון שלך. תכתבי מה שאת מרגישה ויהיה בסדר גמור. להתראות בינתיים דוד

מה שאני לא מבינה זה איך קורה שתוך תקופה כל כך קצרה (יחסית כמובן) 'כולם' כבר מרגישים שהפורום הזה דורש יותר מידי..?? מי אני בכלל שידון משום שאני מבינה שאתם עושים זאת בהתנדבות ועל כן הכרת תודה עמוקה אבל בחיית מדוע אנחנו מתישות אותכם כל כך מהר ואורנה וליאת שרדו פה הרבה מעבר..?? אני יודעת שב'פרידות' תמיד משווים לעבר.. אני מוצאת שזה מה שקורה לי עכשיו. ויש לציין שאני עדין כל כך כועסת ולא מאמת מעיזה לכעוס. כי אני מפחדת שתתרחקו ממני עוד יותר - אפילו אם מדובר בשבועיים הקרובים. אפילו את השם שלי אני לא מעיזה לכתוב למרות שאתם מכירים אותי היטב היטב. אלוהים יודע עד כמה אני עצובה ומאוכזבת ובעיקר מרגישה רע רע רע שמרגישה ככה. סליחה.

שלום לצב בלי הבית אני שומע את החשש שלך מפני התגובה לכעסך, ואת הכאב על הבית שנלקח ממך. ואני מבין שלפתע גם לא ברור עד כמה ניתן לסמוך עלינו - על היכולת להכיל את הכעס שלך ולא להגיב בצורה שלילית..חשוב לי שתעשי מה שמרגיש לך נכון, אם כי מצידי, כמובן, אהיה שמח אם הפרידה תהיה ישירה יותר ועל סמך ההיכרות..תראי, אני לא יודע בקשר לעבר. כל אחד מהמנהלים הוא אדם אחר, עם שיקולים אחרים, בתזמון כזה או אחר בחייו. גם לי עצוב לעזוב, ועדיין זו ההחלטה הנכונה עבורי עכשיו. לא בגלל הפורום, אלא בגלל הקושי שלי להגיע לכאן בצורה טובה ונכונה. מובנת בעיני ההליכה למקום של לשים את הכל על הפורום, אבל אני בכנות לא חושב שזו תהיה תמונה מדוייקת. ועם העצב שלך אני מזדהה - וחושב שאולי לא כדאי לך לפסול אותו ואת האכזבה כל כך-מהר.. להתראות דוד

הי דוד לא הבנתי שכולכם עוזבים, חשבתי שרק דרור. בקיצור, הפורום נסגר?

שלום נקודה כן, אני חושב שלא קל לעכל את השינוי המתקרב ולתפוס אותו לגמרי, ואכן, גם מלי וגם אני נסיים בסוף החודש בפורום. אבל זה ממש לא אומר בהכרח שהפורום יסגר. ככל שהבנתי ממנהלי האתר, יש כל כוונה למשיך את הפורום ואני מקווה שזה יתרחש עם מינימום חיכוכים בדרך ובמהירות האפשרית. להתראות דוד

:-(

שלום שיר כן, אני מבין שדברים כאלה יכולים להשאיר עם ההרגשה של אין - אין מילים, כמעט אין רגש, אלא בעיקר התאבנות וכאב שאין דרך להביע אותו. ובכל זאת, אני תוהה האם ה"יש" נעלם לחלוטין. היכן הוא מסתתר? האם הכאב לא מעיד גם על קיומו של היש, המפעיל את הכאב והנחבא מאחוריו? אני אולי קצת מעורפל, או לא מובן..אבל בבסיס רוצה לומר שגם בתוך התחושה של האין, חשוב לבדוק ולראות - האם יש גם רסיסים, יכולת התחברות, למה שקיים, ואולי נשאר היכן-שהוא בפנים. להתראות דוד