בוקר טוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/01/2009 | 11:31 | מאת: הי

הי מלי, קפצתי וראיתי כאן נוכחות וזה עורר בי חיים. נזכרתי בימים בהם היינו שולחים הודעות, וגם כשהפורום היה סגור ההודעות היו מופיעות במרחק זמן לא רב מידי, והיינו יכולים עדיין להתמסר (תרתי משמע, אני חושבת) בתוך המשמרת בפחות תחושה של קטיעה ובהרגשה זורמת יותר. אני יודעת שלפעמים זה קורה ולפעמים פחות, ומבינה לגמרי שלא תמיד מתאפשרים ימים כאלה. אבל כשכן - זה ממש נחמד. ועל אף שאולי לא באמת יקרה דבר כזה עכשיו, יכולתי לדמיין לי שהיה, כדי להשמיע לי ברכת בוקר טוב שלי. (אשת בוקר)

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2009 | 13:43 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

אשת בוקר יקרה. שמחה שקפצת להשמיע איחולים לבוקר טוב, ושמחה שהיום אני כאן כדי לקבל ולהחזיר חזרה. מצד שני... אוכל לחזור לפורום שוב רק מחר (ולכן היה לי חשוב להיות נוכחת לפחות בבוקר...), ככה שתחושת ההמשכיות נקטעת מעט... בכל מקרה מקווה שיהיה יום מצוין ושקט, מלי.

09/01/2009 | 08:14 | מאת: ושוב בוקר

תודה מלי יקרה, "כל מה שרציתי זה בוקר טוב". קטן כזה עם משמעות ענקית כזאת :-) ווואי, הנה, במקרה אפילו עברת שוב בסביבה. וכעת שוב בוקר. המממ. אולי אוכל (גם, או לפחות בשלבים ראשונים) לקבל את ברכת פתיחת היום המיוחלת, מהאיש, מאותו איש שאצטרך להעז ולהתקשר אליו למטרה זו. האיש הזה שעובד איתי על הנפש. ו... הי, יש אפילו סיכוי שלפעמים זו תהיה שיחה ישירה. הנושא כמובן דובר בינינו. דובר גם דובר. הוא הזמין אותי לא מכבר להתקשר, להשתמש בו ברגעים כאלה, וממש ממש לאחרונה יש לנו נוהג חדש שגם קובע זמן התקשרות ביום מסוים, מעבר לפגישות. נוהג שנקבע אחרי ששנים בטיפול לא העזתי להרים טלפונים בכלל. ככה זה - עקשות וגאוות ה-לבד הארור שלי במצבי דחק. מי יודע, אולי מתישהו ברכה שכזו תוכל להיות מוחזקת אצלי לקצת יותר מעשירית שנייה, ואולי מתישהו אוכל להרגיש בית וחום ושייכות (ולא רק זעם על קיום) במקומות נפחיים מציאותיים. ואז... גם בבית שלי. לא שאני בדיוק מצליחה לראות זאת באופק, אבל יש בינתיים מישהו שמנסה להאמין. ולך, מלי יקרה, מאחלת המשך משמרת נעימה ולכולנו סופשבוע נעים, שקט ורגוע (א.ב.)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית