שלום, אני חושב שיש לי בעיה.

אני עובד שנתיים במקום עבודה שהוא כל מה שאני תמיד רציתי ואפילו שלא ידעתי שרציתי והייתי אמור לרצות. רק שבמשך שנתיים אני חושב בערך כל יומיים שהנה מחר יבוא היום שבו יגלו מי אני באמת וכמה אני לא מתאים. אז בעצם יוצא ששנתיים אני עדיין עובד אבל לא נהנה באמת ממה שיש. כשחשבתי עם עצמי היום אז הבנתי שמה שמקפיא אותי זה חוסר האפשרות לתקן. כלומר אם הייתי מרגיש שטועים ומתקנים וככה זה אז הייתי יכול לצפות ליום המחר. אבל ההרגשה היא אחרת.. גם אם יש ידיעה שלא באמת יפטרו אותי מחר. חוץ מזה יש את הקטע של דימוי עצמי שישר יורד בגלל דברים שאחרים בכלל.. לא מבינים מה אני רוצה. יש משהו שאני יכול לעשות עצמאית ? יש שיטה ? תודה.

שלום נעלם. נשמע שהגעת לכמה תובנות חשובות ועמוקות, וזו בהחלט תחילת הדרך. לצערי, אין "כדור קסם" שמאפשר להתעורר "בריאים", אבל הבעיות והקשיים שאתה מעלה בהחלט מעוררות שאלות שאולי היכולת להתעכב עליהם, להבין אותם לעומק ולמצוא להם מענה אחר מזה שהיית רגיל עד כה, יוכל להביא לשינוי בהרגשתך. אני תוהה, למשל, מתי והיכן למדת שטעויות הן פתאליות, הרסניות? אני מתארת לעצמי שחיית בסביבה שבה על טעויות שילמו ביוקר, ואני יכולה לדמיין שהיית חרד מ"לעשות את הדבר הלא נכון". בדומה, אני שומעת שכנראה יש חלקים בתוכך שנחשבו ל"לא ראויים", "לא מספיק טובים", מעוררי דחייה. אלה הם קצות חוטים לשאלות שאתה מעלה, ואני מציעה לך להעזר באיש מקצוע כדי להבין אותם יותר לעומק ולאפשר לך לאמץ תובנות, הרגשות ותפיסות חדשות על עצמך ועל העולם, ולהנות מההשגים שכנראה יש באמתחתך. בהצלחה, מלי.

זה צריך להגיע לטיפול באמת.. בינתיים יש את ההארות העצמיות האלה מדי פעם שלרגע מסנוורות לטובה, גם אם "תחושת החולי" נשארת, אם כי נדמה לי שלא באותה עצמה כמו מקודם.. תודה.