המשך חרב פיפיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בהמשך לשאלתי מאתמול...ובתגובה לתשובתך - למה אתה לא אומר משהו ממשי.........תמיד תשובות של פסיכולוגים הן עמומות ויש להן תכונות של בומרנג..ציינתי שדיברנו והיא יודעת והכל.אבל אין מוצא.האם לדעתך יש צדק בדבריי וייתכן שהיזדקקות כזו צריכה להיות אזהרה ורומזת שהקשר פוגע בי? והאם אפשרי שהיא תיחלש? ומה אפשר לעשות שיהיה קל יותר?נסבל?
שלום לאחת אני מבין שתשובתי לא הייתה לרוחך וכנראה גם די הרגיזה אותך. עדיין, התשובה שלי לא השתנתה ולא מצאתי בינתיים תשובות ברורות יותר או כיוון שאני יכול לומר לך ללכת בו. המומלץ, בעיני, הוא לנסות ולבחון את הקשיים בתוך הקשר הטיפולי, ובתוכו גם למצוא את התשובות לשאלותייך. לא נשמע לי שאת נמצאת כרגע בסכנה כלשהי מבחינת הקשר, אבל איך אני יכול לדעת בוודאות? מי שיכולות לדעת טוב ביותר הן את והיא, ומכאן באה ההמלצה שלי להחזיר את הדברים לטיפול. ואני מקווה שמתוך הדיבור על הקושי, על ההתלבטויות והחששות, עם הזמן גם הן יהפכו קלות ונסבלות יותר. להתראות דוד