נכנסתי לשקר שאיני יודעת כיצד לצאת ממנו

שלום. אני בת 26. יש לי חבר 5 חודשים בן 37.אני משכילה,הוא ללא תואר. כבר בפגישה השניה הוא סיפר לי כי הוא גרוש-היה נשוי למשך שנה בגיל 30. אני עדיין גרה בבית. בת בכורה. לא סיפרתי להורי שהוא גרוש שכן יש להם דעות קדומות מאוד קשות בנושא, ובנוסף לא ידעתי בהתחלה לאן הקשר יוביל והחלטתי לספר רק אם אראה שזה מתקדם לכיוון רציני. ובכן, זה רציני מבחינת שנינו. הורי קצת התנגדו לקשר עוד לפני שפגשו אותו, אך הבליגו. לפני כחודשיים פגשו אותו. ומאז מאוד מאוד מאוד מתנגדים לקשר בינינו. בגדול אומרים שהוא לא לרמה שלי(לא ממש מכירים אותו, לאחר היכרות של שעה, אלא לפי הפרטים היבשים על הנייר-גיל, ללא תואר, עומד עכשיו להקים עסק ,כך שמבחינתם יש כאן גם עניין של חוסר יציבות כלכלית). לאחר קשיים רבים רבים וחודשיים נוראיים אמי מוכנה לתת לו הזדמנות שכן ראו שאיני מוותרת.אבי עדיין מתנגד אך נראה כי אימי מדברצ איתו והוא יתרצה. הבעיה היא שהם שאלו אותי מס פעמים איך זה שהוא לא היה נשוי ושאבדוק היטב כי יתכן שהוא מרמה אותי והוא גרוש. פשו לא יכולתי לספר את זה. התייעצתי שלשלום ם עם קרוב משפחה וסיפרתי לו הכל וגם הוא בדיעה שאין שום אפשרות שהם יקבלו את זה אם ידעו שהוא גרוש. אני מרגישה ממש רע. ראשית,אני עכשיו מאוד מפחדת שקרוב במשפחה יגלה להורי שהוא גרוש. ושנית, אני מרגשיה רע כי אמי עכשיו עושה מאמצין אדירים מבחינתה לקבל את הקשר ולשכמע את אבי אך בועל אינה יודעת את כל האמת ואני שיקרתי לה. אני פשוט בחרדות כל הזמן. חשבתי לספר להם אחרי שיקבלו אותו,אבל עכשיו אני ממש פוחדת מהתגובה שלהם שרימיתי אותם. מצד שני,אינני ילדה.אני רשאית להחליט מ טוב עבורי.אין לו ילדים, כך שבחינתי א הוגן לשפוט אותו ולקטלג אותו כאדם סוג ב מכייון שהוא גרוש. מה היית ממליץ לי לעשות. ברור לי שאם אספר להם -הם פשוט יתנגדו לקשר בתוקף ום ככה מאוד קשה לי עם העובדה שככ התרחקנו בחודשיים האחרונים אני והורי). אודה לכל סוג של תשובה.. יום טוב

שלום לילך אני מבין שאת בעמדה לא פשוטה, עם הרבה התלבטויות. האמת היא שאני לא משוכנע ששאלתך קשורה לתחום הפסיכולוגיה הקלינית, כך שאוכל לענות לך יותר באופן אישי ולא בהתבסס על ידע מקצועי כלשהו. נשמע שאת נקרעת בין הדמויות החשובות בחייך וחוששת לאבד כל אחת מהן. עדייין, במידה והקשר הוא אכן רציני, הרי שקשה לי לראות כיצד תוכלי להמשיך בו מבלי לספר את האמת בשלב מסויים להורייך. וככל שהזמן יעבור מבלי שהם ידעו את האמת, כך קשה יהיה יותר לספר אותה והחששות שלך והקושי שלך בעניין יגברו. מצד שני, נראה לי חשוב שתתכנני היטב כיצד לספר, באיזו דרך, בנוכחות מי..כך שלדעתי נשמע כי עדיף יהיה לחשוף את האמת, אם כי השאלה כיצד ובאיזו צורה תצטרך להיעשות לפי הערכתך והיכרותך עם המצב. להתראות דוד

תודה שענית מה דעתך למרות שכנראה הנושא לא קשור לפסיכולוגיה. אני מניחה שאכן אספר להם כי באמת שאיני רואה דרך אחרת לצאת מזה. אולי בנוכחות בן משפחה.אני עוד צריכה לחשוב על זה.זה יהיה קשה. אני חייבת לציין שפתאום המחשבה על כך שהם ידעו הכל קצת מרגיעה אז אולי זה אכן הפתרון הנכון. תודה

מה טוב בו? מה את אוהבת בו? אולי תתאמני כאן ותסבירי לנו את הצדדים החיובים שלו