המטפלת שלי

הי דוד, הרבה זמן לא כתבתי ,אז ראשית השאל לשלומך. המטפלת שלי יוצאת לחופשה של שבועיים בחו"ל. כ"כ ריק עצוב כואב וקצת כועס בפנים (לא האמנתי שאצליח להרגיש כעס כלפיה הרי אני כ"כ אוהבת אותה). אני בטיפול אצלה כשנתיים עקב אובדנים רבים בסביבתי הקרובה וחשבתי שעם הזמן הפרידה כשהיא יוצאת לחופשה תהיה קלה יותר ולדאבוני לא כך הדבר. לא דיברתי איתה על כמה קשה לי הנסיעה שלה ,אלא רק בפגישה האחרונה והפגישה היתה לי מאוד קשה. מחר אמורה להיות הפגישה האחרונה לפני הנסיעה שלה וכתבתי לה שאני לא הגיע היות וזה קשה לי מידיי והיא בתגובה כתבה לי שהיא מחכה לי ומקווה שאגיע ונדבר. למה היא לא יכולה להבין את הקושי ולכבד ואת ההחלטה שלי,מה לעשות?!? לילה טוב,איריס

שלום איריס אכן עבר זמן רב, אני בסדר גמור, תודה על השאלה. אני מבין שהנסיעה של המטפלת מקשה עלייך מאוד, ונדמה לי שאת כבר יודעת שהדבר הזה לא קורה לראשונה או במקרה, אלא שהוא בזיקה עם נושאים אחרים שאת מתמודדת איתם. האמת היא שלי נשמע חשוב וטוב שאת מצליחה גם לכעוס עליה, בזמן שאת גם אוהבת אותה. אנשי יכולים הרי לאהוב ולכעוס באותו הזמן..ולגביה, אני מנחש שהיא מבינה את הקושי שלך, מכבדת אותו, אבל לא רוצה להיכנע לו, לא רוצה שהוא יגבר על שתיכן יחד. ונשמע לי שאין באמת הצדקה שהוא יגבר עליכן ועל הקשר ביניכן. לפעמים לפגוש את הקושי ישירות הוא משהו מאוד מפחיד ולא פשוט, אבל אולי פחות מפחיד ממה שמדמיינים ובהחלט משתלם. בסיכומו של דבר אני חושב שחשוב שתעשי את הדבר הנכון לך - ואני מאמין שתבחרי היטב. להתראות דוד

הי דוד רק רציתי להגיד תודה,שמחה ששמעתי בעצתך. במיוחד אהבתי את "תעשי את הדבר הנכון לך-ואני מאמין שתבחרי נכון" ((-; לילה טוב,איריס.