סטודנטית חסרת אחריות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/01/2009 | 10:06 | מאת: שני

אני בחורה בת 26 סטודנטית לתואר ראשון ואני חושבת שאני חסרת אחריות לחלוטין. לפני חצי שנה קניתי פלאפון בהוראת קבע בלי לשלם כלום למרות שאינני עובדת והוריי בקושי מפרנסים אותי ואת אחי הסטודנט.ובחודש הראשון דיברתי חיפשתי מישהו שיעזור לי בלימודים וחצי חודש מהחודש הבא שלחו לי 1000 שח לשלם לא שילמתי בסוף החוב הגיע ל4000 שח אחרי שתבעו אותי כולל שכר טרחת עו"ד הוצאות גביה וכו...הבעיה גם שהיה לי חוב די גדול לבנק עקב בקשתו של בעלי לעשות מסגרת....וכל משפחתי שואלת אותי איך הסכמת לכזה דבר היית צריכה להגיד שאת לא מסכימה.הוא אמר שהוא מעוקל ואינו יכול לפתוח חשבון כשיתחיל לעבוד בהתחלה לא הסכמתי והוא לא רצה להפקיד משכורת בחשבון אימו ובסוף נפלנו לצרה הזאת.אני חושבת שאז היתי צריכה להגיד לו לגרש אותי...כי לא נראה לי הגיוני להכריח את אישתך לעשות מסגרת בחשבון פרטי שלה כאשר היא אינה עובדת ולומדת....אם ככה הוא מתחשב בי היה עדיף להתגרש כבר על ההתחלה. הבעיה הכי קשה ושבאמת מוציא אותי מטומטמת זה כיצד קניתי פלאפון בהוראת קבע כאשר יש לי המון חובות ואין הכנסה.מה אני עושה עם עצמי? איך משתפרים? אני מאוד מעונינת להתחיל להיות אחראית לפחות בעיניני כספים....אין לי כסף לפסיכולוג....משפחתי מאוד כועסת עליי וחושבים איך סטודנטית יכולה להיות כ"כ מטומטמת ולנהוג בכזה חוסר אחריות?ואומרים שבכלל אי אפשר לסמוך עליי ובצדק.....הצילו איך משתפרים???(בעלי ואני התגרשנו....לא רק בגלל הכסף היו מיליון בעיות )אני מעונינת לדעת להתנהל כספית ....

06/01/2009 | 21:37 | מאת: דוד ג'קסון

שלום שני נשמע שאת מתמודדת עם לא מעט קשיים ונדמה לי שמילים כמו "מטומטמת" או "חסרת אחריות לחלוטין" לא יקדמו אותך בפתירת הקשיים הללו. לעיתים הוצאת מופרזת של כסף מכסה על רגשות לא נעימים, שמחפשים דרך ביטוי או כיסוי, ושקניות מסוגלות לעיתים להקל עליהם לזמן קצר. במקום לבקר את עצמך, נשמע לי חשוב שאת מכירה בכך שאת נמצאת בבעייה, ושתחפשי דרכים אופרטיביות לפתור אותה במידת האפשר. גם ללא פסיכולוג, את יכולה לפנות לאדם עליו את סומכת, ולבקש את עצתו ביציאה מהמצב ובגיבוש דרך התנהגות אחראית ומתאימה יותר. על-ידי בניה של תוכנית מדוייקת ומציאותית מבחינת ההוצאות והתייעצות עם אנשים אמינים, אני מאמין שתוכלי למצוא את הדרך להתגבר על הקושי הנוכחי ולהתמודד גם עם שאר השינויים בחייך. להתראות דוד

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית