פחדדדדדד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/01/2009 | 19:53 | מאת: שירה

היי מלי, מה שלומך? טוב שאת כאן. הרבה זמן לא כתבתי כאן. היום יותר מתמיד צריכה לשמוע קול נוסף. פחד והימנעות הם הבעיות של חיי. אני בטיפול והצלחתי להתגבר בשנה האחרונה על כל כך הרבה פחדים, הצלחתי לגעת בכל כך הרבה תחומים מהם נמנעתי כמעט כל חיי. יש עוד פחד אחד עמוק ובסיסי שמוביל להימנעות טוטאלית שאני צריכה להתעמת איתו, להתיידד איתו, לחשוב עליו, להתגבר עליו, לנצח אותו ולהכיר אותו. פחד מאינטימיות. סוף סוף הגעתי בתהליך הטיפול לשלב שבו אני "עושה" את הפחד ולא רק "מדברת" אותו. אבל עדיין רחוקה מ"להכניס אותו למיטתי ולסגור את דלת הארון". זה מתוך הסיפור "פחדרון בארון", מכירה? אני יודעת שכדי להתגבר על הפחד צריך פשוט לבצע את מה שפוחדים ממנו. אבל איך מתגברים על פחד כזה??? פחד של שנים, פחד שנובע מטראומת ילדות, ופחד שלא תואם את הגיל הכרונולוגי שלי. אני יודעת שהיום אני נמצאת במקום הכי טוב בחיי, אבל הפחד וההימנעות הספציפיים מעלים חששות כה רבים וחרדות של פעם. יש לך עצה? אשמח לשמוע. תודה ושבת שלום.

02/01/2009 | 21:20 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שלום שירה. מרגש לשמוע על הדרך שעשית בהתמודדות עם הפחדים הכי עמוקים שלך, ועל היכולת שפיתחת לראת את הדרקון כפחות גדול, מאיים ומפחיד ממה שהוא. את מספרת שנשארת עם פחד מרכזי אחד, אולי הבסיסי והעמוק מכולם. אני מבינה את הרצון שלך להפטר גם ממנו, אבל נדמה לי שאם תסתכלי אחורה, על התהליך שעברת, תראי שהוא קרה בזכות סבלנות, הליכה בקצב שלך, יכולת להיות שוב ושוב במקום המאיים והמטלטל, עד שלאט לאט אפשר פתאום להרגיש משהו אחר. מה שאני מנסה לומר הוא שתהליכים כאלה דורשים זמן, סבלנות ועבודה עיקשת. תני לעצמך את כל המרחב שאת צריכה, וזכרי שבזמן הזה, שבו את אולי מרגישה "תקועה" או "לא מתקדמת" את בעצמם מלמדת באופן לא מודע את נפשך (ואולי גם גופך...) משהו חדש, שונה כ"כ מזה שהיה מוכר לך בעבר, והלמידה הזו דורשת זמן ותרגול פנימי. שיהיה המון בהצלחה, מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית