מיואשת וכאובה.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מלי שלום. אני זו מההודעה של אתמול כועסת...משום מה אני לא רואה את מה שכתבתי אז אתחיל מחדש. אני בטיפול למעלה משש שנים,עם קשר טוב עם המטפלת.אני משלמת 220 ש"ח לחודש כנראה סכום נמוך במגזר הפרטי. המטפלת אמרה שיש לעלות את המחיר כי לא ייתכן שלא התבצעה העלאה מצידה לאורך השנים.היא מדברת על סכום שלחלוטין לא ריאלי מבחינתי, גם כך אני בחוב תמידי של חודשיים שמשום מה כבר גולשים לשלושה למרות שאני משלמת חודש בחודשו עבור 4 פגישות(אני לא מדביקה את הקצב).מערכת היחסים שלנו מאופיינת בהתרחקויות שלי מידי פעם כשאני נפגעת ממנה, לא במתכוון. עניין התשלום עלה בסוף המפגש האחרון ואני בעקבותיו שלחתי לה מייל. היא רואה זאת כאתגר שנוכל לעבור אותו יחדיו.בתחילת השבוע כעסתי מאוד על ה"אתגר" ועל נחמדות היתר שלה שנעבור זאת יחדיו. כתבתי לה בתגובה והיא בחרה להתעלם ולא להשיב. בתחילה כעסתי ורתחתי. החלטתי שאשלם עבור שלשת החודשים הבאים בצקים דחויים, אך בכדי לסגור את הפער לא אבוא במקביל.יש לי אפשרות ללכת לטיפול מוזל דרך מקום העבודה, אבל ככל שאני חושבת על כך יותר עצוב לי שהקשר ביננו ייפסק ולא אוכל לשוב ולראות אותה. אני מניחה שאני כמהה לצורך לראות אותה ולהרגיש קרובה וחשובה ולא ממש הטיפול הפסיכולוגי הוא מהות העניין עבורי כעת, או שמא אני טועה. אם קודם כעסתי על הבחירה שלה לא להגיב עכשיו פשוט בא לי לבכות כי אני מבינה ביני לבין עצמי שזה הולך להיגמר. אני לא אמשיך לשלם סכומים גדולים יותר ולהגיע כי כך לעולם לא אצליח לאדביק את התשלום.אני כמובן לא מסוגלת לכתוב לה מייל נוסף ונאלצת לחכות לפגישה הבאה שהיא אחרונה מבחינתי כעת. ברור לי שאחר כך,כעבור תקופה, לא אגיע ולא משנה עד כמה יהיה לי קשה בלעדיה. זהו אני כבר בתוך סיטואציה חדשה שזה נגמר והיא תדע על כך רק סוף שבוע הבא. תודה על הסבלנות לקרוא ועל ההתייחסות.
שלום ר. בהחלט עניתי לך! ראי את התייחסותי בשרשור שכתבנו. מקווה שהעניינים ייפתרו על הצד הטוב ביותר. סופ"ש מוצלח, מלי.