היום הראשון של שארית חיי

היי מלי, קודם כל, שנה אזרחית טובה :-) ושנית, מה שלומך? לפני שבועיים כתבתי לך הודעה מתלבטת, מהורהרת, גם קצת כעוסה... זה בסדר שאת לא זוכרת... כתבתי, מחקתי ושוב כתבתי, עד שהמחשב שלי "שלח" אותה בעצמו. רק שהוא לא באמת שלח. לא יכולתי שלא לחשוב שזה רמז קוסמי, שאני כנראה צריכה לקחת צעד אחורה מכאן, מלכתוב אליך (ובעיקר מההסתבכויות המעצבנות שלי עם עצמי). אבל התגעגעתי... (אז באתי) רק כדי לספר לך שסיימתי סוף סוף את התואר. אתמול הוגשה העבודה האחרונה (גם לדחיינים כרוניים יש סיכוי לסיים תארים...) והיום לגמרי פינקתי את עצמי. היה לי אחר צהריים כיפי במיוחד אחרי העבודה. הלילה הולך להיום חמים וארוך במיוחד. מלי, אני לא זוכרת מתי היה לי זמן שהיה *ממש* חופשי, שלא היה משהו שהייתי צריכה לעשות בו, כמו לקרוא מאמרים או לכתוב תרגיל ללימודים. כבר שלוש וחצי שנים... היום חשבתי בחיוך על כל הדברים שהבטחתי לעצמי שאני אעשה כשאסיים סוף סוף. איזה כיף שהזמן הזה הוא עכשיו! טוב שחזרת :-) נועם

נועם יקרה. קודם כל המון מזל טוב! אני יודעת איזה הישג נרשם לזכותך, ומקווה שאת מצליחה, בצדק, להשמיע לעצמך (ובוודאי גם לשמוע) את קולות הגאווה, הסיפוק והכוחות שההישג הזה מבטא. אני שמחה שאת מרשה לעצמך לחגוג - בפנים ובחוץ, ולהנות (ובטח גם להתרגל) למצב החדש. כנראה שהשנה החדשה עומדת להיות, עבורך, שונה מאוד, ובתקווה שהחידוש וההתקדמות מסמלים משהו ממה שיקרה לך השנה. שרק יימשך הטוב... מלי.

שוב אני :-) רק להגיד תודה, ואני אכן מרגישה טוב לגבי השנה המתחילה עכשיו. שוב לא אמרת מה שלומך... (אני יודעת שאתם הפסיכולוגים לא אוהבים לדבר על עצמכם, אבל בכל זאת...) חיוך לסופ"ש רגוע, נועם