שיהיו לנו ימים שקטים ובטוחים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/01/2009 | 08:17 | מאת: ובוקר רגוע

עד כמה שקשה לומר זאת בימים טרופים אלה

01/01/2009 | 20:50 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שלום למקווה. מצטרפת בכל ליבי לתפילות לשקט ולשלווה... מלי.

01/01/2009 | 22:36 | מאת: twisted mind

לפחות יש כאלה שלא נמצאים באיזורים, שנמצאים תחת מסך הערפל והעמימות המדיני-בטחוני... שאצלם מתנות מהחמאס הן לא סוד... אצלנו גם האזעקות לא בדיוק פעלו כמו שצריך... אנחנו בטווח ובאיזור שבהם, כל נפילה היא בגדר ניחוש - לא מדווחים בתקשורת, אף-אחד לא יודע וזהו... אנחנו רק שומעים את הנפילות (או לא), ולפי זה מבינים כמה קרוב/רחוק זה היה... כל פעם שמשהו שנופל, זה פתח לעשרות ספקולציות מצד תושבי האיזור... יש לי יתרון - יש לי אבא במשרד הבטחון - יש דברים שלא אומרים בטלפון, אבל בסופו של יום אני לפחות יודעת, איפה נפל כל דבר... רק שאסור לספר גם את זה... אבל אני לוקחת את זה בקלות; לא נלחצת מאזעקות (כשהמערכת עובדת) ולא מנפילות... זו לא שאננות, אבל גם אין פה פאניקה. הכל כרגיל...

02/01/2009 | 14:46 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

הי. מקווה שממשיך להיות בסדר. נשמע ממך שעבורך זה סוג של "שגרה מטורפת" (או "טירוף שבשגרה"...). מאחלת רק שקט... מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית