למלי

כתבתי הודעת המשך של ההמשך .דוד התייחס לכל ההודעות עד לאחרונה שבה כתבתי (בין היתר) , שרק בכתיבה מקבלת התייחסות...- מדהים איך גם בכתיבה אני מעייפת.. או לא נשמעת. אם איעלם אף אחד לא ירגיש סופשבוע נעים ושקט

שלום X ראשית, חבל לי שההודעה שלך לא הועלתה. ואני באמת מצטערת על כך. אני שומעת אותך מדברת בשני קולות – הקול האחד שמיואש, מוותר, משלים עם תחושת המחיקה, והקול השני (זה שגם שלח את ההודעה הזו...) שמתעקש להשמיע צעקה, רצון, צורך, להראות , להיות נוכח. אני מתארת לעצמי שהמאבק בין חווית המחיקה לבין הרצון להיות קיימת ונוכחת מוכרת וחזקה. אני מזמינה אותך לחשוב ולספר עליה יותר, ומאמינה שיהיה לך כאן מקום שבו תוכלי להישמע, ואולי גם דרך הדיאלוג על כך (איתי, או עם שאר מנהלי הפורום) נוכל להבחין מתי אולי מדובר בחוויה פנימית, תחושה ש"צובעת" סיטואציות באופן כזה. אני, כמובן, אשמח גם אם תשלחי שוב את ההודעה שלא הועלתה, ואוכל להתייחס אליה. להתראות, מלי.

מלי ואיקס יקרות, אני ממש מרגישה צורך לתווך בניכן כי גם אני שאלתי את עצמי מדוע לא זכתה התגובה האחרונה של X להענות על ידי דוד. אז ראשית אומר למלי שההודעה הועלתה גם הועלתה. זו היתה הודעת המשך כפי ש X כתבה לך, הענין הוא שהיא הושארה בלי תגובה, וכמו ש X כתבה בה, שקולה נשמע רק בכתב, היתה גם לי הרגשה שחייבת להיות תשובה כלשהי. מצד שני, וכאן אני פונה אליך X, הצלחתי להבין מדוע לא היתה תגובה, זו אני מניחה לא היתה התעלמות, אלה הרגשה שלא אמרת משהו חדש, לא שאלת משהו אלה תארת מצב שכבר זכה להתייחסות על ידי דוד בפניות הקודמות. יחד עם זאת לו אני הייתי דוד הייתי מגיבה באיזה אופן כי הורגש מפנייתך שיש צורך בתגובה. ושוב למלי הנה הקישור לחלופת ההודעות של דוד ו - X . לפעמים - כך אני חושבת - יש צורך לחזור להודעות המקוריות ששואלים לגביהן, הן סך הכל בתחתית העמוד... http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/6#778069_778069 יום טוב לשתיכן אני