ש

אהלן דוד, אני סתם כותבת כי קשה לי לפעמים לא לכתוב כלום... אז רק שלום ממעבר למסך.. דווקא יש דברים שהייתי יכולה לספר, אבל ... כאן כתבתי מלא על כמה היא טובה לי וכמה זה מרגש שכל כך מוקדם כל כך טוב לי איתה, וקל לי לסמוך עליה בלב לגמרי שקט ו..ו..ו.. החלטתי בסוף למחוק הכל ולשמור לעצמי. לעצמי ולה. היא באמת מיוחדת לי. *איתה* בא לי לנסות ללכת את הביחד הזה.. מרגש אותי לתת לעצמי ולה לנסות.. אבל שוב אני מתחילה עם המון מילים :-)).. אז רק אניח כאן צרור חיוכים חמים כלפיכם- אתה והיא, ומחשבות מעורפלות ומוטרדות של מאחורי הקלעים.. מסכים להקצות לי מדפצ'יק קטן, גם נמוך זה בסדר, שאניח בו כמה עניינים עד יום שישי? לא נורא שלא תדע במה מדובר? זה סתם סליל חוטים מפלונטר, לא משהו רציני.. אאחל בנתיים שהשקט ישוב במהרה לדרום הרחוק... מקווה שאתה בטוב, לילך

שלום לילך את בהחלט מוזמנת להפקיד פה את המטען שלך, כבד או קל, ולהרגיש נוח, בזמנך, לבוא ולבקש חזרה את הפיקדון. החוטים שלך, אותו צרור של חיוכים ומחשבות מוטרדות, יישמרו בינתיים על המדף, כפי שביקשת. כשתרצי לבוא לאסוף אותם - אנחנו ממתינים פה כרגיל, מאחורי הדלפק. להתראות דוד