כועסת

אני מתחילה לכתוב ומתלבטת האם יש סיכוי שהמטפלת שלי עוברת על פורומים ותזהה אותי...בכל אופן אתגבר על החשש. אני בטיפול מעל חמש שנים, אני משלמת על הטיפול לאורך שנים מחיר קבוע וכנראה גם נמוך באופן יחסי למגזר הפרטי (220 ש"ח). היום המטפלת אמרה בסוף המפגש שאחרי פרק זמן כה ארוך יש צורך להעלות את המחיר והיא תוהה מדוע לא עשתה זאת עד כה. הנושא לכשעצמו די מכביד על שתינו ועליי בפרט, כך שבתם המפגש כתבתי לה מייל בנידון. ומה אני בעצם אומרת ורוצה? כתשובה למענה שלה העזתי לכתוב לה שאני די כועסת על האתגר (כך היא קראה לזה) שעומד בפנינו וגם על הנחמדות יתר שהיא מקרינה בתשובתה. ברור לי שהכעסתי אותה בתשובתי. עצם זה שהיא לא השיבה לי מרתיח אותי עוד יותר. אם אני מעזה לומר לה מה אני מרגישה - גם אם אלה רגשות פחות נעימים - אז הכל נשאר פתוח עד המפגש הבא? לדעתי היא גם חוששת שאני לא הופיע למפגש הבא, אך נראה לי יותר נכון להגיע ולומר לה אשר על ליבי. למה כשאני מצליחה להכעיס אותה (גם אם היא מרגישה שלא מגיע לה ) היא לא עונה ומעדיפה להתרחק? פורמט התנהגותי שמתאים דווקא לי? ברור שאני לא מתכוונת לכתוב לה ולנסות להבין מדוע לא ענתה לי . זה די משגע אותי שהעזתי לומר לה מה אני חושבת וכתגובה לא זכיתי לכל מענה אז למה בעצם העזתי. כנראה אאלץ להישאר עם זה למעלה משבוע וכמו שאני מכירה את עצמי לחשוב על זה יום ביומו.

שלום ר. אני שומע שהנגיעה בנושא הלא פשוט של התשלום בפגישות, ומה שבא בעקבות כך (ההתכתבות במייל, העדר התשובה מצד המטפלת) מעורר בך כעס רב, בצד עוד "רגשות לא נעימים", כפי שאת מכנה אותם. אין לי את היומרה להבין כאן לעומקם את מניעיה של המטפלת שלך ומדוע לא ענתה למייל שלך. אבל כן נשמע לי שהאתגר עליו דיברה אכן מתממש ושהופעתם של רגשות הכעס, והמוטרדות הרבה שאת חשה, הם חלק מאתגר זה. כאמור, אינני יודע מה עומד מאחורי העדר המענה למייל, וכל טיפול עם המנהגים שהתבססו בו (ולכן היה פרק זמן משמעותי של היכרות לביסוס מנהגים אלה), אבל נשמע לי שהתגובה שלך להעלאת המחיר ולאופן בו המטפלת דיברה על כך, היא לא משהו שמתאים לדיון במייל. זה משהו שצריך, בעיני, להיות מדובר בפגישה, עם כל הרגשות הנלווים לו. מבחינה זאת, למרות שאני מבין עד כמה יהיה לך קשה לחכות במהלך השבוע, נשמע לי דווקא "נכון" טיפולית שהדיון נאלץ להמתין עד לפגישתכן הממשית, בחדר. מקווה שהאתגר, וכל הנלווה אליו, יסייע לכן לקדם את הטיפול עוד הלאה. להתראות דוד

ראשית תודה. לאמיתו של דבר מה שהכי בא לי לעשות זה בלית ברירה להגיע לפגישה ולדבר, אך בכך לסיים את המפגשים. לשלם את יתרת המפגשים שטרם שולמו ולקחת פסק זמן עד שכל התשלומים יסודרו ורק בעוד מספר חודשים אם בכלל לחדש את הטיפול. אני יותר מידי כועסת בכדי לתת לה את התענוג שהכל ישוב לקדמותו. לא פעם אמרתי למטפלת שיהיה לה יותר רווחי לקבל מטופל שישלם את מלוא המחיר. משום מה נראה לי שהיא מנסה להוביל אותי לכך, או שמא הכל בליל של כעסים שרוחשים וגועשים בתוכי.אני כותבת ומבינה שהנושא אמור להיפתר באמצעותה והפורום מהווה כעת כלי להפגת מתחים וכעסים במידת האפשר ועל כך שוב תודה.