מה עושים

מה עושים עם חוסר יכולת לחכות... שמטפל ישוב מחופשה? שתגיע כבר הפגישה? שדברים ישתפרו לטובה? שיבוא מישהו להציל ? ועוד ועוד אי שקט מסחרר ומטריף!

x שלום, שמתי לב שאני מתקשה לדעת האם כותב פונה אליי או כותבת, ייתכן ויש לכך משמעות וייתכן שלא. בכל מקרה אפנה לכותבת, ובמידה ואני טועה אני מתנצל מראש. לא קל להתאפק, להרגיש שקיים צורך עז שמישהו כבר ישנה את הכל, יעצור את המירוץ, ואולי אפילו ההדרדרות שאת חשה. מן הסתם כדאי להביא את השאלה הזו לטיפול, אבל מעבר לכך שווה לחשוב מה זה עבורך שיצילו אותך, מהיכן ההרגשה שאת מתקשה לעזור לעצמך, לפחות בזמן שבין הפגישות. בעצם אני אומר, כיצד ניתן להצליח לאזן בין ציפיות חשובות מטיפול לעזרה, לבין היכולת שלך לעזור לעצמך, ולהיעזר מפגישה לפגישה - התשובה שלי היא על ידי הפנמה הדרגתית של מה שקורה בפגישה, הפנמה של המטפל למשל כך שתוכלי להחזיק אותו גם בין הפגישות ואז גם פחות לתלות תקווה בפגישה עצמה שבה יקרה משהו מיוחד אלא לראות בטיפול כתהליך מתמשך, הנבנה על הפגישות אך הרבה על מה שקורה ביניהן. דרור