עצוב לי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מחפשת דרך שכל העצב וכל הכאב הזה יפסיק אבל זה לא עובר אני לא יכולה יותר אני מרגישה שאני הולכת להתמוטט אין לי רצון לעשות שום דבר מלבד לישון וכשאני מנסה אז כל המחשבות מציפות אותי והכל כל כך קשה לי ואין בי כבר כוח לנשום יותר כל כך כואב לי כל כך חונק עכשיו מרגישה שעם זה אני לא אצליח להתמודד הכל נראה פתאום ממש קשה כבר לא בטוחה בעצמי כבר לא בטוחה שיש למה להתאמץ עצוב לי עכשיו כאילו מישהו מת... עצוב לי לא יכולה יותר די מוזר לרשום כאן אחרי ממש הרבה זמן,צריכה קצת להניח את הראש לא יודעת למה אבל כאן מרגיש לי טוב... אין לי מושג למה סליחה חן
היית חסרה ..באמת שלא שיתפת כאן הרבה , חשבתי עלייך .. צר לי לשמוע את התחושות הקשות שאת חווה ... הלוואי ויכולתי אני להקל עלייך.(את עדיין בטיפול?) נותנת לך יד .. ומקווה שהתחושות האלה מעט יתמעטו. שלך,שרית
שלום חן צר לי לשמוע על עד כמה עצוב לך. אני רוצה לעודד אותך להמשיך ולמצוא מקומות תומכים, מקומות בהם את מרגישה שאת יכולה לחוש בטחון ולהניח את הראש, להרפות את השרירים ולהקל קצת על המתח. מקומות כאלה חשובים כל-כך בחיים, וחשוב למצוא אותם, כמו-גם לא לוותר על קיומם. להתראות דוד
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
