דרור.. הפעם עם קצת יותר מילים..

דרור.. קודם שלחתי לך סתם נקודות כי לא ידעתי איך לאמר את הכיאוס הזה הוא אני. ואז מיד אחרי ששלחתי לך זאת, ובל נשכח את הפרצוף העצוב כל כך, לסיום, עלה בי כל הכתוב מטה; זה לא באמת משנה מה המשקל העכשיווי. המשקל יכול להיות בעל BMI גבוהה ומסוכן כפי שה BMI יכול להיות נמוך מן הממוצע. אני פאקינג כועסת על המשקל שלי. דרור. יש לי מספיק על הלב. שומן הוא רק עוד 'מגן' so to speak, עוד שכבה, עוד הסתרה, עוד דרך התמודדות קלוקלת. וזה בעיה. כי בהסתכלות כוללת, הכל קלוקל. ומן המעט, שעדין לא נכנס תחת קטגוריה זאת, איני מפיקה סיבה משמעותית, המספיקה עבורי, בכדי לא לבטל, לא למחוק, לא להעלם. אתה יודע.. למות. דרור. נמאס לי. נמאס לי לראות את עצמי ככה נרקבת, לא בשלה לעולם הזה.. ועוד איני מרגישה מוטיבציה בשיפור. או שאולי פשוט איני יכולה. מה שמוזר זה שאני כן עובדת עם הנפש שלי, רק שנראה לי שיש ביננו חוסר תקשורת מאיים. מחסומים קירות ומשמעויות נעלמות. אתה יודע עד כמה זה מייאש..????????????? אני אפילו לא מבינה מדוע אני כותבת פה עכשיו.. והרי אתה תביע אמפטיה (או שלא) ואני אשאר עם כל הרע שאני. אני עדיין ארצה למות. כןןןןןןןן ל-מות. אין לי סבלנות לתהליך הזה. ו..רגע! עוד בעיה; התהליך הזה הוא החיים. בא נאמר שאעבור שלב אחד (אם בכלל) כן? אח"כ יש עוד מדורים של גהנום. ואם אני זאת שמביאה הכל על עצמי (או שממש ממש לא..), הכיצד אוכל לצאת מכל הסבך הזה. זמן בחודש זה לא תרוץ, הרי לכל יום היסטריה משלה. נמאס לי דרור. נ-מ-א-ס ל-י.. ... .!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מי ירימני..?? מי יושיעני.. והרי אני נדונתי מראש, לכשלון, לדראון, לחנק.. ל.מוות. ~נילי!~

נילי שלום, כשקראתי את הדברים שלך הרגשתי סוג של מלכוד, מלכוד שאולי גם את מגישה אותו. הרגשתי שבכל מקרה הדברים שלי יעוררו כאב, ישאירו אותך לבד. אם לא אצליח להבין אותך, לא אהיה אמפטי בוודאי שתישארי לבד. אבל גם אם כן אצליח עלולה להיווצר הרגשה שאת נשארת עם הרע בתוכך, למרות מאמציי להראות את הטוב, ואפילו למרות מאמציי שבתוכם אולי יש ביטוי לטוב. ייתכן ופיספסתי בכך, אבל אם לא, הרי שהמקום הזה בו את בכל מקרה מפסידה, בין אם מולי או מול אחרים ובין אם מול חלקים בתוכך מכאיב מאוד. אני מבין את הרצון שלך להפסיק את הכאב בכל דרך, את ההרגשה שגם אם עכשיו תצליחי להתמודד כל חייך תמשיכי לסבול. אבל ייתכן וכרגע השאלה היא האם יש בך גם חלק שרוצה להוריד את הכאב, שמוכן לבדוק האם ניתן להפחית אותו לרמה נסבלת לפחות בשלב ראשון. האם יש בך חלק שמאמין שאת יכולה להתיידד יותר עם חלקים בתוכך. דרור