מלי :(((((

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/12/2008 | 18:57 | מאת: ~נילי~

מלי... מלייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי את שומעת - - - - ??? הנפש שלי צועקת, משתוללת, פגועה, מוכה, מקוללת. הייתי כל כך רוצה לשתף אותך בגהנום הספציפי הזה שעובר עלי בימים האחרונים אבל אני כל כך מפחדת מכל מיני סיבות. אוףףףף אני רועדת עכשיו. לעולם חבל שפניתי לטיפול..?? אה מלי..?? כל כך עצובה וחסרת אונים עכשיו. רוצה לבלוע את השולחן בסלון. כל כך רוצה למות אבל לא רוצה שינסו לעצור אותי ואז יקחו אותי לכל מיני מקומות קרים. אני בסה"כ בת אדם נורמאלית עם הפרעות שהן בעצם השלכות. מה עשיתי מלי.. מה עשיתי שכל זה מגיע לי..?? הכי מפחיד למות עכשיו אך איזה אופציה נותרת לי כאשר החיים אינם חיים הם הגהנום הנפשי של הדודה של הגהנום, אם יש גבר כזה.. מלי.. אל תשכנעי אותי לא למות במילותיך.. אני רוצה מילים ממך שיתנו לי כח להמשיך.. לפחות לעבור את היום בלילה.. מילים רכות, מלטפות, מחבקות ומערסלות. מתביישת שמבקשת ממך אבל מעיזה. לילה'לה מלי.. התגעגעתי. טוב לדעת שאת פה איתנו.. דמעות בלב, ראש מורכן.. ~נילי~

18/12/2008 | 20:50 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

נילי יקרה. כ"כ עצוב לי שכך את מרגישה... ומצליחה לשמוח שידעת לסמן לי מה את צריכה ממני, למה את זקוקה. ואני חושבת על מה שעבר עלייך, וכנראה עדיין עובר, וכמה הוא בלתי נסבל עכשיו. וברגעים הללו, כשהכל חותך ודוקר ושורף, קשה כ"כ להזכר שאפשר להרגיש קצת אחרת. אז אני רוצה לעזור לך להזכר ברגעים שבהם פעם צחקת מכל הלב, התרגשת, צרחת משמחה, הרגשת יותר טוב...זוכרת?. אלה רגעים קטנים, אבל אני בטוחה שהם חרוטים בנשמתך, ושיום אחד עוד תשובי להרגיש אותם. ובינתיים, אני מקווה שתמצאי את הקול בתוכך שיודע להגיד מילים מרגיעות, מלטפות, מכילות. הקול שאומר לך שאת בסדר ושזו תקופה שתחלוף, שעכשיו רע אבל תיכף תציץ השמש ותרגישי שהתגברת. ובינתיים, מכאן, מתפללת שתרגישי יותר טוב, מחזיקה אצבעות ומלווה מרחוק... לילה טוב, מלי.

18/12/2008 | 21:32 | מאת: ~נילי~

מלי.. לפני שכתבתי לך הערב, שאלתי את עצמי מי יהיה המלאך שיושיע אותי הלילה.. כי אם לא יהיה מלאך הלילה, לא יהיה נילי. לילות בתקופה זאת, הינם כמעט זמן מוות עבורי.. שאלתי את עצמי מי הוא יהיה וגם פעלתי כדי לנסות למצוא את המלאך הזה.. אספר לך שאת היית המלאך הראשון שלי הלילה,ידעת לתת לי תחושה שלהזדקק, זה בסדר, אפילו אם הצלחתי להבין, ולו רק לאותו הרגע, שקראתי את מילותיך המכבדות כל כך את הצרכים שלי.. (דמעות מלי..) אז תודה מעומק התסבוכת שאני, הלב.. עוד אוסיף ואומר, שלאחר שכתבתי לך, יצאתי בכדי לטפל בסידור דחוף, הקשור בנפש שלי (כי אחרת לא נראה לי הייתי יוצאת, לא עכשיו..) ופגשתי במשהי שפעם שנאתי כל כך.. משום שהיא הייתה מעיזה לשאול אותי לשלומי האמיתי.. עוד בתקופה שניצני הבעבוע הכאב ההרס והארס הפנימי החלו לעלות אל מעל לפני השטח.. ואני ברחתי מהם רחוק ככל האפשר.. הערב, איכשהו, על רקע הסידור הספציפי שהיה קשור אליה, נרקמה בינינו שיחת ידידות משמעותית ועמוקה.. שיתפנו אחת את השנייה בדברים אינטימיים משהו.. שיחה מערסלת כזו.. הרגשתי רק לרגע, שאני לא לבד.. שאני לא היחידה בינות לאנשים שאני מכירה, שחווה הפרעות כתוצאה מהתעללות מכל סוג שהוא.. שצריך טיפול רציני.. והרי אני נראה ככל האישה.. מי היה מאמין.. היא הייתה המלאך השני שלי הלילה.. זכיתי בשתי מלאכיות הלילה!!!! אז מזל שבקשתי.. או לפחות תמהתי אם יהיה.. רציתי דרך לשרוד כנראה את הגהנום של השעות הקיימות, והקרובות לבא.. רוצה גם לספר לך, שכשכתבת לי והזכרת לי על רגעים טובים שהיו פעם, ממש עצרתי וניסיתי להזכר. לא כל כך הצלחתי. אבל כן נסיתי להזכר בתחושות.. זה קשה מאוד מאוד.. את יודעת.. אבל נסיתי.. נכון שאת גאה בי..?? זהו.. מקווה שאצליח לשמור את התחושות המחבקות שאספתי לי להערב.. אחבק את עצמי בעצב עמוק, עמוק עמוק.. אנסה לא לחנוק... רק.. רק לחבוק.. שלך באהבה אמיתית של הרגע, מלאך שלי.. :) ~נילי~ :((((((((

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית