שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, עשיתי השבוע בייביסיטר לשני ילדים - בן בן 3 ובת בת שנה ושבעה חודשים. בשלב כלשהו החלפתי להם בגדים, והבן רץ אחרי הבת כשהוא ללא מכנסים, וניגש אליה ואמר לה לגעת באיבר מינו. היא נגעה מיד, הוא צחק ובזה זה הסתיים, והוא נתן לי סוף סוף להלביש לו מכנסים. האם זו התנהגות שהיא בסדר? אני יודעת שזה הגיל שמאוד מתעסקים עם אברי המין, אבל האם ההתנהגות שלו יכולה לפגוע באחותו או שזה טבעי במסגרת משפחה עם שני ילדים שכל כך קרובים בגיל? הייתי רוצה לדעת מה את חושבת, והאם נראה לך שיש צורך שאספר להורים מה קרה, ואם כן, איך היית מייעצת לי לעשות זאת בצורה הטובה ביותר? אני מאוד אוהבת את הילדים, ומוטרדת מהנושא. תודה מראש על תשובתך.
שלום לבייבי סיטר המסורה. היות ואינני מומחית בגילאים הללו, אני מציעה שתפני לאיש מקצוע בתחום. עם זאת, נשארתי עסוקה בתחושת המחוייבות והאחריות שלך, ותהיתי מדוע את לוקחת על עצמך את דרך הטיפול וההבנה במה שארע. נראה לי שמדובר באחריות ובדאגה של ההורים, ואין סיבה, אם את מוטרדת, להסתיר זאת מהם. נראה לי נכון להוריד מעלייך את עול הדאגה וההסתרה, ולהשאיר להורי הילדים את האחריות לטיפול או בירור הנושא. להתראות, מלי.
אני קרובת משפחה שלהם, בת דודה של האמא. עברתי משהו בילדותי הצעירה, ואיש מבני משפחתי אינו יודע על כך, מלבד בת דודתי, האמא של שני הילדים. אני לא רוצה להלחיץ אותה, מצד אחד, ומצד שני, אם קורה משהו שצריך התייחסות אני רוצה שתהיה התייחסות. בנוסף (וזה משהו שקשה לי איתו), כבר כמה זמן שהאמא מדברת על הצורך בהתייעצות מיקצועית בנוגע לילדים ואליה (יותר מהכיוון של הדרכה הורית, אבל גם בהתנהגויות מטרידות של הבן הבכור) אבל הם לא עושים עם זה כלום. אולי זה באמת לא המקום שלי לקחת אחריות, אבל כרגע אני חושבת שאני מודאגת בעיקר בגלל החוויות שלי, והרצון שלי למנוע את זה מילדים אחרים, במיוחד כאלה שאני כל כך אוהבת. אשמח בכל זאת לשמוע את דעתך בנושא, ואם תוכלי בנוסף להפנות אותי למישהו שמתמחה בילדים. שוב תודה, הבייביסיטר
ספרת פה את הסיפור באופן כל כך פשוט וברור, שכך עליך להעבירו להורים. כלומר. תאמרי שקרה משהו שהטריד אותך ואת רוצה לשתף אותם וספרי. כביביסיטר לשעבר (שלושים שנה...) נראה לי שזה הכי נכון. וכל הכבוד על האכפתיות.