שאלה מקצועית-אישית

דוד שלום, מה האינדיקציות למתן טיפול תרופתי למטופל מתפקד אך דכאוני וחרדתי? יודעת שזה אינדיבידואלי ומשתנה בין המטפלים ולכן מבקשת לדעת לגביך באופן אישי כפסיכולוג, מתי תציע למטופל טיפול תרופתי - רק כשיש סיכון לפגיעה עצמית? (או באחרים)? ואם המטופל סובל אך מתנגד לקבל טיפול תרופתי (מסיבות של פגיעה בערך העצמי וכד')... מתי תתעקש ומתי תשאיר זאת לשיקול דעתו של המטופל? המון תודה!

שלום רוני את שואלת לגבי באופן אישי, והתשובות שלי תהיינה חלקן אכן מתאימות להשקפת עולמי הספציפית, אך חלקן האחר יהיה מוסכם ומקובל על מרבית העוסקים בתחום. כך, למשל, נמצא במחקרים רבים כי אנשים הסובלים מדיכאון קליני עמוק אינם יכולים, במצבם, להפיק תועלת מפסיכותרפיה. במצב שכזה נדרשת התערבות תרופתית, המשפרת את המצב והמאפשרת לטיפול הפסיכולוגי להתחיל לסייע. כמו-כן, את שואלת מתי אשאיר זאת לשיקול דעתו של המטופל, אך האמת היא שהדבר תמיד נתון לשיקול דעתו של המטופל. אלא אם האדם פסיכוטי, או קטין, אין אפשרות לתת לו תרופה כנגד רצונו. מתי מתעקשים? מתי מציעים טיפול תרופתי גם לא במקרה של דיכאון מג'ורי? נראה לי שהשאלה שתעזור יותר היא דווקא אולי "מתי לא מציעים". אני אישית לא אציע טיפול שכזה אם אחשוב כי בהצעה שכזו תהיה פגיעה במטופל, שתהיה משמעותית יותר מהתועלת האפשרית שבטיפול תרופתי. או שאעריך כי טיפול תרופתי יסייע לאדם אך יעלים את המוטיווציה שלו לטיפול מעמיק והבנה משמעותית של המתרחש בחייו. במקרה שכזה אני מניח שאציג את הדילמה, ואוסיף את ההמלצתי בעניין. מעבר לכך, נראה לי כי במרבית המקרים בהם אדם יכול להעזר בטיפול תרופתי, ואינו משלם על כך מחיר כבד יותר מבחינת אספקטים אחרים של חייו הנפשיים, הרי שאינני רואה סיבה שלא להציע שילוב של הטיפולים השונים. להתראות דוד

תודה רבה על תשובתך ורק אם תוכל להרחיב - מהו דכאון מג'ורי ואם גם פסיכולוג יכול לאבחן אותו ככזה? ולמה התכוונת שתציע טיפול תרופתי אא"כ התרשמת שתהיה פגיעה במטופל - פגיעה מאיזו בחינה? מקווה שאני לא נודניקית... תודה ורק טוב!