כן. לא. שחור. לבן.

היא רוצה כנות. היא שואלת "על מה את חושבת?" "איפה את עכשיו?" אומרת "תגידי. תגידי הכל. גם אם זה לא מסודר. גם אם זה מבולגן ולכאורה לא קשור לשום-דבר". ואז היא מתפוצצת לשמע הדברים. זה לא נראה לה. וככה זה לא מתאים לה. ההוא סתם מעצבן אותה. ומה פתאום אני בכלל מרשה לעצמי להגיד דברים כאלה?! אז אני שותקת ומסננת. לפעמים גם לא מסוגלת יותר לחשוב. או לא מסוגלת לרסן את הracing thoughts האלה שממררות לי את החיים בתקופות מסוימות. אבל אני לא אומרת אותן; קשה לסנן אותן או למיין. עדיף לא לקחת סיכונים. ואז היא אומרת, שחבל על הזמן שעובר בלי לדבר... היא צודקת. אבל אני לא תמיד מסוגלת להתמודד עם הנוירוזה שלה (היא מגדירה את עצמה ככה, לא אני המצאתי לה משהו יש מאין), עם הטמפרמנט שלה ועם העובדה שבתקופות מסוימות יש לה עומס עמוס במיוחד בעבודה (טוב, עבודות... היא עובדת, מתוך בחירה, ביותר ממקום אחד) ואז הסטרס נותן את אותותיו, ואני שנחשבת - וגם זה לדבריה - כתופעה מיוחדת, איכשהו תמיד הופכת להיות המקום בו הסטרס הזה מוצא דרך החוצה... סביר להניח שלא רק אני... אם כי לטענתה "מה שקורה לי מולך ואיתך לא קורה לי עם אף-אחד אחר!!!" וזה כולל מטופלים אחרים ובכלל, אנשים אחרים בסביבה שלה (משפחה, חברים)... היא אומרת לי את זה בגלוי. אז אני צריכה למצוא את המינון הנכון לשתינו. ואין לי מושג איך אני אמורה לעשות את זה. ללכת on the edge, על חודו של התער, כשמלכחילה היא אמורה לספק את היציבות ולא אני... אני יודעת שאני לא יציבה, אז איך מצפה לזה ממני?! ועוד בשביל שתינו...

שלום t.mind ,(לא כל כך אוהבת את הכינוי שלך - מוח "מעוות"??) רק רציתי לומר שממעקב אחר הודעותייך , המוח שלך ממש הגיוני ואת כל כך חכמה וידענית שזה מעורר הערצה. לכן גם חשבתי שאולי המטפלת שלך , לא מתאימה לך, אלא אם כן מה שהיא עושה - זה על מנת להעצים אותך ולתת לך להרגיש אחראית על עצמך. אבל גם עליה?? יכול להיות שהיא בן אדם טוב אבל נראה שבנקודה העכשווית היא צריכה לטפל בבעיות שלה עם עצמה (ושלא תבלבל שזה קורה לה "רק איתך".. -שתיקח אחריות על תגובותיה ושתברר עם עצמה ולא איתך - מאיפה זה מוכר לה וכדומה). זה לא עניין שלך. את צריכה משוב מקצועי. הרי את לא משלמת לה על מנת לטפל בה. ממה שאת כותבת כבר כמה זמן , נשמע שהמצב התהפך ולא ברור מי המטפל ומי המטופל. גם יכול להיות שאני לא מכירה את כל הפרטים ושאני טועה, מתוך רצון באמת כן - לעזור. אז מתנצלת אם זה כך. גם חושבת שמסיבות אתיות, מנהלי הפורום כאן לעולם לא יציעו לך לחשוב על החלפת מטפל. וגם אני לא יודעת באמת איזו מערכת יחסים יש לך עם המטפלת. ומה שיודעת זה רק ממה שאת מספרת ואולי זה רק מידע חלקי וזמני שלא מבטא את כל המכלול.. רק מבקשת שתחשבי קודם כל על עצמך ועל טובתך! סופשבוע נעים.

הי. אני חושבת שאת מנהלת דיאלוג חשוב, משמעותי, גם אם קשה ומכאיב, מול המטפלת שלך: איך מביעים, מחצינים את הרגשות, משתפים, ועם זאת מבלי לפגוע, מבלי לחצות את הגבולות, מבלי להרוס את האחר. אני שומעת אתכן מנסות ביחד לחפש את הדרך הנכונה להכיל את שני הקולות הללו, שלעיתים הם כ"כ מנוגדים. זה כנראה לא פשוט לאף אחת מכן, ועם זאת אני חושבת שאולי תצליחי בסוף, בתהליך איטי ועיקש, ללמוד להיות בקשר בדרך יותר אפשרית ויותר ניתנת לעיכול - לאחר ולא פחות עבורך. תחזיקי מעמד ושיהיה לילה טוב, מלי.