דרור יקר..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי דרור.. יש לי כל כך הרבה נושאים עליהם הייתי יכולה לדבר עכשיו.. אולי בגלל זה.. כדאי שאמעיט.. אולי בגלל זה כדאי שאספר שפשוט נמאס לי לחשוב ולהיות עם כל הדברים שאני. לא שרוצה אחרת.. פשוט רוצה מנוחה. גם מעצמי. אני מותשת. אני עייפה.. עייפה כל כך למרות שעכשיו ממש עכשיו קמתי מ 5 שעות שינה.. אני פשוט מותשת כי זה מתיש לחיות. דרור... יש לך סיבה טובה מדוע חיים אנשים...?? מדוע אני לא רואה אור או לא מסתפקת היכן שאנשים מסתפקים. אני לא מבינה את כל הפילוסופיה שרבים ניסו להבינה, העומדת מאחורי סוד החיים. אכן, החיים הינם סוד עצום בשבילי, שקטנה אני מלהבינו. קטנה אני מלהכילו.. אז זהו דרור.. לא הרבה אני אעמיס עליך היום.. מרגישה שכבר מעמיסה הרבה על עצמי, ועל אחרים.. רק קצת מחשבות שגדולות עלי בכמה מידות.. ועוד קצת אפיסת כוחות.. אין לי כח. אני מותשת דרור.. אני כל כך צריכה לנוח.. מנוחה אחרת הפעם. חיוך עצוב כזה.. ומבט עייף כל כך.. ~נילי~
נילי שלום, אני שומע את העייפות שלך, ואי הרצון שלך להעמיס עליי אולי מתוך הרגשה שזה יעייף גם אותי. אבל בכל זאת חשבתי על השאלות שלך, ויש משהו שנשמע שהוא באמת מעייף כאשר שום דבר לא ברור מאליו, כלום לא בא בקלות.והמחשבות שכן עולות מכבידות ונראות ללא פיתרון. אני יכול לחשוב על סיבות מדוע לחיות לא יודע אם הן טובות או לא, גדולות או לא, אבל אני תוהה האם את יכולה לבדוק עם עצמך ואפילו כאן מה הסיבות שלך. גם אם הן לא נראות חשובות או מיוחדות, שווה לתת להן גם כן מקום לצד סיבות אחרות שעולות בשל הקושי שהחיים מזמנים. דרור