דוד..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כואב. כואבבבבבבבבב לי מאוד . כאילו אין בתוכי מקום. לא כאילו.. אין יותר מקום בתוכי. אני רגישה מידיי.חשופה מידיי. הכל כואב.שורף מבפנים.ככ שורףףף.. מנסה להמשיך .. אבל לאן בעצם?.. האם זו הדרך? מבולבלת.מיואשת.מעצמי . מהכל. דיי כבר. נגמר הכח. אין לי מילים לתאר לך את הכאב שאוחז . יש לי רק כאב. הצילוווו .. ואין מי שישמע אותי. שרית
שריתוש יקרה,אוי כך כך כואב,,ניתן לשמוע את בקשת העזרה שלך אל דוד,בעוצמה רבה,רציתי לומר שאני באמת מזדהה איתך,חווית הטיפול שלך,אכן לא קלה,אני חושבת שבסופו של תהליך,אני בהחלט מאמינה שתרפאי,הרגשתי צורך כל כך לומר לך שאת בהחלט לא לבד. את בחורה מאוד אמיצה איתך, חברה שאכפת לה
שריתוש יקרה,אוי כך כך כואב,,ניתן לשמוע את בקשת העזרה שלך אל דוד,בעוצמה רבה,רציתי לומר שאני באמת מזדהה איתך,חווית הטיפול שלך,אכן לא קלה,אני חושבת שבסופו של תהליך,אני בהחלט מאמינה שתרפאי,הרגשתי צורך כל כך לומר לך שאת בהחלט לא לבד. את בחורה מאוד אמיצה איתך, חברה שאכפת לה
שלום שרית אני מבין שאת מרגישה חשופה לחלוטין, כמו בלי עור. ושכל מגע מכאיב וצורב. כך שאסתפק בלומר ששומעים אותך פה. וגם אם אינך מודעת לכך, אני מאמין ששומעים אותך גם במקומות אחרים. והשמיעה הזו אוספת אותך, את החלקים שלך, כך שהנוכחות שלך, עם הכאב והלבטים שבה, נמצאת פה בצורה ברורה ומוחשית. להתראות דוד
שריתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתושש.... מרגישה אמפטיה חזקה ואמיתית כל כך אליך.. שולחת לך יד שמנסה להיות חזקה.. העיקר שלא תהיי לבד (לפחות לפחות לחלקיק שניה..) אם את מרשה לי.. וגם חיבוק עדין עדין.. (כמו לנגרה..) כי אין בי הרבה כח.. שומעים אותך פה מאוד.. דמעות.. ~נילי~
יקרה, ככ זקוקה ליד הזו ולחיבוק ..כן העדין הזה .. כי כל הגוף כואב לי .. יום נוראי היום.. אני מצטערת. אבל אין לי מה להוסיף כרגע .ואולי גם עדיף שלא.. כי הדמעות מנצנצות . יש לי טיפול עוד מעט ואני סחוטה ... רק תודה שאת כאן , מלווה אותי. חיבוק בחזרה. שלך..שרית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
