התייעצות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/12/2008 | 19:54 | מאת: אורית

שלום שמי אורית בת 28 אם לילד בן שנה נשואה די באושר.אני מתגוררת באזור מעלה אדומים אזור מדהים ונוח לגידול ילדים קרוב למקום העבודה שלי ויש בו הכול. אנו גרים בשכירות . התרגלתי מאוד לסביבה שקטה ומתורבתת.לפני כן הינו גרים קרוב למשפחה שלו ולחברים שלו והיה לא לי לא ככ קל. בקיצור כרגע בעלי מעוניין לעבור חזרה לירושלים די קרוב למשפחתו ולחבריו. יש לציין שמידי ערב חוזר ב 8 לרוב הביתה אחרי יום עבודה אז אני לא מבינה מה ככ קשה להישאר לגור במעלה אדומים אם גם ככה חוזר בערב. אני לא רוצה שיהיה לו רע ולכן אעבור לאן שיהיה טוב אבל אני מרגישה שאני עושה וויתור רציני וגדול ואני ממש לא שלמה עם זה והוא יודע אבל אומר שאין מה לעשות שלא ישאר במקום זה ולא מוכן להיות רחוק מירושלים.אני מפחדת מהמעבר אף ע"פ שעדין לא התחלנו לחפש בית בכלל אבל אני יודעת שאני הולכת לאזור שאני לא אוהבת ועוד לקנות בית. בגלל כל זה די רע לי ואני לא ייודעת מה לעשות . באזורים שאני רוצה הוא לא רוצה לגור בצפון העיר ואני כן. מה אני יכולה לעשות מה אני אעבור וארגיש שעשיתי טעות גדולה?מצד שני יש גם נימוקים די נכונים למעבר כמו פחות נסיעות רחוקות יותר קרובים לחברים יותר קרובים לאזורי קניות.....אז אני מנסה להתנחם. אבל מבחינת גידול ילדים זה המקום הכי יפה ונוח שחייתי בו אי פעם. ההורים שלי גרים כ 15 דקות מאזור זה וכן עוזרים לי מידי פעם בביביסיטרים וכו.... לא הרבה אומנם אבל זה גם משהו בעתיד אם ארצה עזרה ואהיה ממש רחוקה לא יהיה לי אותם שם למרות שזה השיקול הכי לא חשוב. מה לעשות ?לוותר על מקום שאני מאוד אוהבת גם בשבילי וגם בשביל הילד שלי ? אשמח לקבל תגובה יום טוב.

02/12/2008 | 21:26 | מאת: דוד ג'קסון

שלום אורית לפי תיאורך נשמע שיש כרגע מעין מאבק כוחות בינך לבין בעלך, בו כל אחד לכאורה מושך לאזור בו הוא מעדיף להתגורר, בו נוח לו יותר, קרוב יותר למשפחתו..אני אומר "לכאורה" כי אני לא בטוח עד כמה את משמיעה את קולך בעניין. אני שומע את בעלך בצורה ברורה, אבל לא ברור לי עד הסוף עד כמה את מסתפקת רק בלציין את הקושי שיש לך עם המעבר, ועד כמה את מרשה לעצמך להתעקש ולדרוש דיון אמיתי ומשותף בנושא. בסופו של יום, העיקר לא יהיה היכן תגורו. העיקר יהיה שתגיעו להחלטה כל-כך חשובה כאשר אף אחד מכם לא הרגיש ש"הפסיד" במאבק הכוחות, או שלא הייתה לו הזדמנות להשמיע את קולו, ולכן מצטברת מרירות וכעס בפנים. כך שמבחינה זאת, המשימה העיקרית שלכם היא להצליח לדבר על הנושא, לא כשמישהו קובע עובדה לאחר, אלא מתוך ישיבה וחשיבה משותפת, עד שיעלה עשן. קשה, אבל זו המשמעות של זוגיות, של לחיות ביחד. כרגע נשמע לי שהמשימה שלך היא להעז ולהשמיע את קולך ולהעלות את הצורך שלך בדיון משותף ובהתחשבות גם בנקודת המבט שלך ובעלך, מצידו, יצטרך לשתף פעולה ולאפשר מקום בדיון לרצונותייך בעניין. עבור שניכם נשמע לי שמדובר במשהו חשוב ומהותי יותר ממעבר למקום מגורים, ולכן חשוב כל-כך שתצליחו לעבור את המשוכה הזאת ביחד, בצורה הטובה ביותר. בהצלחה דוד

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית