.

אני בת 35. עובדת.אמא ל3.בטיפול מעל שנתיים. אני לא מעיזה לספר למטפל אז אני מנסה קודם להבין מה קורה לי. אני לא מאושרת ,אבל לוקחת כדורים ומרגישה סביר. משום מה יש לי מן יצר לחתוך את עצמי. לא עמוק בצורה שתסכן אותי אבל חתכים. מן דחף כזה שלפעמים אני מצליחה לרסן ולפעמים לא.זה ממש בתקופה האחרונה(חודשיים שלושה). אני לא מוצאת קשר למצב רוח שלי- אין שינוי משמעותי. מה קורה לי????????????????

שלום לך אני לא חושב שאת משתגעת, אבל אני מסכים איתך שמשהו מתרחש והוא משמעותי ודורש הבנה. מה שכן, אני פחות מסכים עם העניין של "להבין קודם" לפני שאת מדברת על זה בטיפול. אם את בטיפול מעל שנתיים, בו אני מניח שהתבסס אמון וקשר טוב, הרי שזה הוא בדיוק המקום להבין מה קורה ומדוע התחלת לפגוע בעצמך בתקופה האחרונה. שוב, מבלי לדעת במה מדובר אני מאמין שייתכן ומדובר במשהו משמעותי, ובהחלט הייתי מעלה את זה בטיפול בהקדם. להתראות דוד

אני נורא נורא מתביישת!!!! אחרי שנתיים לסגת ככה??...