מותר להתנצל

לדרור שלום, אני פונה אליך בעקבות קריאת תגובתך להודעה שעלתה בשבוע שעבר תחת הכותרת "מרגיש חרא". הנה הקישור: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-6,xPG-912,m-Doctors,a-Forums.html#772422_772427 אינני מבינה, האם אסור למטופל להרים טלפון או לשלוח הודעת טקסט קצרה ופשוט להתנצל? האם "העזה" כזו נחשבת להפרת גבולות השעה הטיפולית? האם לא חבל להתייסר במשך שבוע שלם, בשעה שאפשר לפתור את התקרית בקלות יחסית? אין זה מונע כמובן את האפשרות לדון על הדברים שוב בפגישה הבאה, אך למה לא לנהוג כבן אדם עוד קודם לכן? ובפנייה אישית אליך, האם אתה לא היית מעריך אקט כזה של התנצלות כנה "בשעת אמת", גם ללא המתנה לזמן הפגישה הפורמאלי (ואולי אפילו דווקא בזכות זה)???

שלום לך, הדרך בה אני רואה את המפגש הטיפולי, ויש שלא יסכימו איתי, היא כמפגש מיוחד. נכון שיש בו דמיון רב למפגשים רבים בחיינו אך יש בו גם מן השונה. המפגש הטיפולי מאפשר לנסות ולהתייחס לדברים שקורים בטיפול, גם ואולי בעיקר בין המטפל למטופל כדברים משמעותיים שחשוב להבינם. הוא גם מאפשר ידיעה שעל הכל יהיה אפשר לדבר, ובאופן ספציפי יותר שהמטפל לא ייעלם בשל משהו שנאמר וכך גם המטופל. עד כאן בנוגע לתפיסה שלי, באשר לדרך להשיג זאת יש גישות שונות ומטפלים בוחרים לעצמם את הגישה שלהם. בעיני ניתן להתמקד לא מעט, גם בדוגמא שהזכרת, בנוגע להרגשה הרעה שהמטופל יצא ממנה בפגישה הרגשה שהוא מעיד על עצמו שתמיד קורית לו. וחשוב להבין מדוע קורית לו וכיצד מתמודד איתה. חשוב גם לנסות להבין למשל מדוע הוא מרגיש שזה כל כך קריטי כעת אך יישכח עד שהפגישה תגיע ועוד. החרדה שעלתה בו לאחר הפגישה מובנת וגם אמרתי לו את זה, אבל אני לא בטוח שהשתקתה היא הדרך הטובה ביותר, בעיקר כי נראה לי שאם תושתק היא תמנע יכולת לדבר על כך בפגישה. מקווה שעניתי לשאלתך, דרור