הבן שלי בן 6.5 מקלל.

זה מאוד מפריע לי ולבעלי וכל שיטה איתו נכשלת. בהתחלה אלה היו פליקים קטנים, הוא המשיך. כשהוא החל לערב קללות קשות יותר, שלא נפרתן כאן, נקטנו בשיטה שבה מעבר לכמה דקות שבהן אנחנו אומרים לו די, אחד מאתנו הולך למקלחת וחוזר עם סבון ומכניס אותו לפיו. זאת השיטה היחידה שעובדת (וגם לא באותו זמן כי מיד הוא פשוט נוטף ערס נוסף). מה כדאי לנו לעשות ? לא אני ולא בעלי לא הורגלנו לשפה כזאת.

להכניס לו סבון לפה? כשאת מקללת מישהו דוחף לך סבון לפה? דרור תגיד לה משהו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

היי אמא, מרגיש שנפתחו אצליכם שתי חזיתות מלחמה כשכל אחד מתחפר יותר ויותר בעמדתו. לי נשמע שהילד מנסה לומר לכם משהו (כנאה ממש חזק) דרך הקללות שלו, זאת כנראה הדרך שהוא מצליח לבטא את זה כרגע. ניסיתים חוץ מלהשתיק אותו ולכעוס עליו לדבר איתו? לנסות להבין מה מקורן של הקללות האלה? מה אולי הוא מנסה לומר לכם? אולי הוא ניסה בדרך אחרת ולא שמתם לב אז הוא עבר לתותחים הכבדים, או שפשוט זאת הדרך שלו לומר את הדברים. נראה לי שכדאי לכם פחות להילחם ויותר להקשיב ולדבר, גם אם זה ממש קשה וצורם ולא מורגל לאוזן שלכם. בכל מקרה עם הסבון עדיף לנקות דברים אחרים ולא את הפה של הילד שלכם. הלוואי שתצליחו לשמוע מה הוא מנסה לומר ואם אתם מרגישים שזה גדול עליכם ואין שינוי וכולם ממשיכים לסבול, תבקשו עזרה (לא וירטואלית) ממישהו מקצועי.

בסבון מתקלחים בחגורה משתמשים להצרת מכנסיים בידיים מחזיקים חפצים בפה מדברים ילדים מחבקים בכעס מסבירים בחינוך לא מכאיבים

שלום לאם שרוצה ניקיון את מתארת מצב שבוודאי מקשה עליך ועל בעלך. אני מבין שאת מיואשים מהמצב וכועסים על בנכם בשל התנהגותו. ועדיין, כדאי לכם לשקול היטב כיצד אתם מתייחסים אליו. כפי שראית מהתגובות למעלה, השיטה של הכנסת הסבון לפה אינה זוכה לאהדה רבה. ובצדק. זו שיטה שלא רק משפילה, סביר להניח, את בנכם, אלא אינה מקדמת אותכם לעבר המטרה (ולראיה-הוא ממשיך לקלל). ניקיון הפה, במקרה זה, לא יבטיח ניקיון של השפה, אלא להיפך. לכן, ראשית, הייתי מברר האם קיימת השפעה סביבתית, אותה הוא מחקה וממנה הוא לומד את הקללות. האם יש חבר, בן משפחה, תוכנית טלוויזיה וכדומה, אותם הוא מחקה בקללותיו? שנית, הייתי מנסה להבין האם הקללות מופיעות רק בבית או מול אנשים ספציפיים, או שהן מופיעות בכל מקום וללא הבחנה. אם זו האפשרות הראשונה, אתם צריכים להבין מה קורה בסיטואציות ומול האנשים הללו שמתקשר להופעת הקללות. אם מדובר במשהו לא מובחן יחסית, כדאי לכם אולי לפנות לרופא, על מנת לשלול קיומה של הפרעה מסוג טורט, או הפרעה התנהגותית כלשהי. ולבסוף, קיימות שיטות שונות, יעילות למדיי, של עיצוב התנהגות בצורה יעילה ומכבדת וכדאי לכם לבדוק שיטות אלה ביחס לבנכם. היריעה קצרה כאן מכדי לפרט שיטות אלה לכל אורכן, אבל הייתי מציע לך לפנות ליועצת בית הספר (או הגן) ולשאול אותה לגבי תוכנית חיזוקים או הכללים לפיהם בונים עונש מתאים, המיועד לשינוי התנהגות לא מתאימה. להתראות דוד

כל מילה שכתבת. ככ נכונה . אין מה להוסיף. כאחת שחוותה בבית אלימות .ופגיעה מינית. מחזקת את דברייך. שרית

שלום לאם אני מצטערת, אך הייתי מופתעת לתגובות הקלות יחסית שנתנו לך..מבחינתי דבר כזה צריך להיות מדווח לרווחה, ואני מרחמת על בנך. הבן שלך מנסה להגיד לך משהו, הוא כועס, ובצדק, כי כל פעם שהוא מביע כעס סותמים לו את הפה - ועוד בסבון! זו התעללות..שמעת על המילה? אכן כן. עם כל ההבנה והאמפתיה, הילד שלך הוא ילד, והוא במצב שהוא לא מסוגל להגן על עצמו, ולא מכות ולא סטירות ולא סבון הן דרך להתמודד עם התסכול שלך - תרביצי לשק אגרוף! סורי על התגובה הנזעמת..אולי היא לא תועלה, אבל אני מזועזעת.