לא נכנסת לפינה...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי מלי, שלחתי לך הודעת המשך להודעה על החלום. היא לא עלתה, לא יודעת למה. אני כותבת את ההודעה הזאת כדי לבדוק את זה, אבל בעיקר כדי לא להכניס את עצמי לפינה המלאה בספקולציות, על למה לא העלת, מה כבר כתבתי שם שאת לא רוצה לענות עליו (ובעיקר עם הידיעה שזה בטח סתם פוספס, ושאין שום כעס, מה שהראש מבין, אבל הלב מסרב לקבל...). לא מוכנה להישאר במקום התוהה המפוחד הזה יותר, לתהות מה את חושבת עלי, ולבזבז כל כך הרבה אנרגיות נפשיות על התבחבשות בתוך עצמי, על כעסים, על השלכות. אז אני שואלת, ומקווה ומבקשת שתהיה כאן תשובה כנה. זה קשה, את יודעת, לדעת שההודעה הזאת תישלח, אבל לא באמת אוכל לתקשר כאן איתך עד המשמרת של שבוע הבא. אני ממש מתלבטת מה לכתוב ומה לא, עד כמה לשים כאן מעצמי, עד איזו רמה של אכזבה אני מוכנה להגיע. אני מניחה שאי העלאת ההודעה גרמה לי להרגיש ככה, כי איכשהו קיוויתי שיהיה לי קצת יותר זמן פה איתך. כתבתי עכשיו על משהו שקרה לי היום בפגישה, אבל ממש רגע לפני שלחצתי על 'שלח' הרגשתי שזה פרטי לי מידי לשים את זה פה. אם רק את היית קוראת אז זה היה בסדר, אבל לא מתאים לי היום לתת ליותר מידי עיניים זרות להיות לרגע בתוך האינטימיות הטיפולית שלי. אז אני 'גוזרת' את זה מפה, ומדביקה חזרה בלב, איפה שיש לזה מקום רך ונכון. אולי אם היה יותר זמן זה היה לי נכון. לא יודעת... עד כאן מהבלגן הנפשי שלי הערב. שתהיה שבת נעימה, :-) נועם
נועם יקרה. עדיין לא העליתי הודעות המשך מאתמול. אני מעדיפה קודם להתייחס להודעות חדשות. מייד אגיע אל הודעות ההמשך, ומקווה שאמצא שם גם את שלך. אני נורא שמחה שיכולת לבדוק איתי זאת לפני שהתסריט הרע והמאוכזב התחיל לפעול, ושנתת לי הזדמנות להרגיע אותך, כך אני מקווה... אז נתראה בהודעת ההמשך ובינתיים לילה טוב, מלי.