...

מלי היי מה נעים שאת פה באמת. רוצה בבקשה לשאול אותך משהו, שאולי תוכלי להביר מהמקום של מטפלת מה הכוונה בכך: לפני כחצי שנה בערך המטפל אבחן אותי כאישיות גבולית. הוא לא רצה לתת אבחנה אך אני דחקתי וביקשתי עד אשר הביא לפגישה את הDSM והקריא לי סמטומים התואמים אותי. כל הפגישה התנתקתי והיה גיהינום. עד היום לא סלחתי לו על האבחנה. בפגישות האחרונות שאלתי אותו אם הוא בטוח לגבי האבחנה, שאני רוצה לשמוע שיגיד לי את אישיות גבולית, הוא טוען שטעה כשנגענו באבחנה, שאני מנסה להוציא אותנו מהטיפול, שהוא לא מוכן להגיד לי את זה וזה ממש לא מובן לי הרי ממילא נתן לי אבחנה אז מה קורה עכשיו, למה הוא מתכוון?מכעיס ומבלבל מה שהוא עושה. שבת טובה negra

שלום נגרה. נשמע לי שאת משדרת מסר כפול, ובוודאי מבלבל בטיפול: מחד את מבקשת, דורשת, אבחנה ברורה, מאידך כשזו ניתנת ומוסברת זה הופך לבלתי אפשרי עבורך ומעורר בך תחושות קשות וזועמות. אני מתארת לעצמי שזה בוודאי משקף את הקונפליקט בתוכך לגבי האבחנה - האם עדיף לדעת או עדיף לא לדעת. אני גם מנחשת שהקונפליקט הזה בין הקול שרוצה לדעת הכל, ברור, חד, לבין הקול שמעדיך לא לראות ולא לדעת, מלווים אותך בעוד נושאים בחיים (ובטיפול). נדמה לי שהמטפל שלך מנסה לא ליפול למלכודת שבה הוא נענה לקול אחד שלך. הענות כזו בהכרח תגרום לתסכול שכן את בקונפליקט וחשוב להקשיב לכך. אני מניחה שקודם תצטרכו להתעכב על הקונפליקט, משמעותו ואיזונו, לפני שתוכלו שוב להסתכן במענה קונקרטי וברור. בהצלחה, מלי.