יעוץ

שלום, אקדים ואומר שיכול להיות שאני נמצאת בפורום הלא מתאים והפורום הזה מתעסק רק עם מבוגרים ולא עם פעוטות. לא מצאתי באתר פורום לפסיכולוגית ילדים אודה לך אם תוכל לייעץ לי בשתי שאלות חשובות. הנני אם חד הורית לפעוט כבן 3.4. בני נולד מתרומת זרע. עד כה לא שאל שאלות לגבי אביו. לפעמים הוא אומר "אין לי אבא". לדעתי הוא לא כל כך מבין את המשמעות, למרות שהוא רואה אבות שבאים לגן לאסוף את ילדם. אני מרגישה שעוד מוקדם מידי לדבר איתו על הנושא כיצד הוא בא לעולם, כי כמה שאנסה להסביר לו, מפאת גילו הצעיר יהיה לו קשה להבין זאת. אני פונה אליך לקבל יעוץ, בעקבות שיחה עם הגננת שאמרה לי שבחודש הבא הנושא שילומד בגן יהיה נושא המשפחה. היא שאלה אותי כיצד לענות לו אם תשאל השאלה מדוע אין לי אבא. מעולם לא היה בגן ילד שגדל במשפחה חד הורית. כיצד על הגננת להעביר לבני את הנושא, מבלי שירגיש נחות משאר הילדים, ומבלי לפגוע ברגשותיו? שאלה 2: בני הוא ילד מאוד מקובל על חבריו, מאוד חברותי מתחבר בקלות ואהוב על כל הסביבה, אם בגן ואם בקרב אנשים שאיתם אנחנו נפגשים בפארק ובגני שעשועים. אבל, שמתי לב שהוא מתחבר ביתר קלות עם בנות מאשר עם בנים. למרות שיש לו שני חברים בגן, אבל תמיד הוא יעדיף לשחק עם הבנות. האם תופעה זו נורמלית לאור המצב המוזכר לעיל (גדל עם אימא בלבד, ומאז לידתו סבתו עזרה בגידולו). יש לו סבא שאוהב ומשחק איתו, אבל איתו אנו נפגשים אחת לשבוע למשך שעתיים - הקשר איתו פחות הדוק. ועם אחי (דודו) הוא מאוד אוהב לשחק, אבל שוב הם נפגשים אחת לשבוע. אז יוצא שהוא נמצא יותר עם נשים מאשר עם גברים. וכרגע אין לי בן זוג שיכול לשמש לו לדמות אבהית. האם יש קשר בן הדברים ? או שרק לי זה נדמה בגלל כל המצב הרגיש שאנו נמצאים בו? אודה לך אם תוכל לענות לשתי שאלותיי. בברכה דניאלה

שלום דניאלה לדעתי קיים דווקא באתר גם פורום לפסיכולוגיית ילדים ואת מוזמנת לפנות גם אליו עם שאלותייך. כאן אנסה לענות עליהן קצרה, עם ההסתייגות שיש בהתייחסות לילד ללא הכרות עמו ועם השלב בו הוא נמצא מבחינה רגשית. ככלל, הייתי אומר שמומלץ לדבר עם ילד מוקדם וגלוי ככל האפשר על נסיבות הולדתו ועל כיצד בא לעולם ומהי משפחתו הגרעינית. עדיין, הגיל בו נמצא בנך נשמע לי עדיין צעיר מידיי ואני מסכים עם האינטואציה שלך בהקשר זה. לגבי הגננת, נשמע לי שהנושא מעורר בה מעט חרדה וכדאי אולי להרגיע אותה. מבחינת התייחסותה לעניין היא יכולה להדגיש את הקיים (אם, סבים, דודים) ובמידה והילד שואל סביב נושא האב להפנות אותו בחזרה אליך. ילדים בגיל זה תכופות מקבלים את המצב הקיים ללא שאלות ורק בגיל מאוחר יותר עסוקים בהשוואות ובדיקה סביב. מבחינת השאלה השנייה, לא נשמע לי על פניו כי יש לך סיבה לדאגה ואני מניח כי השאלה מגיעה בשל דאגתך ורגישותך לנושא. במידה ותשימי לב גם בשנים הבאות להתנהגות דומה, תוכלי להתייעץ עם פסיכולוגית הגן, או יועצת בית הספר, שיוכלו להעריך את המצב בצורה טובה יותר ומקרוב. איתן תוכלי גם להתייעץ בנוגע למתי ליזום עמו שיחה ביחס למבנה המשפחתי וכיצד. להתראות דוד