לא יודעת מה לעשות

שלום דוד אני מרגישה מאוד מבולבלת. הכל מתערבב לי הלחץ הנוראי הזה בעבודה שלא נגמר ,מתיש ומעצבן אותי. הפחד הגדול והלא נגמר,מגיל קטן, מבדיקות דם (למרות שגילי 36!),הפחד שמשהו מתחולל בפנים ואני לא יודעת ואאלץ להתמודד עם מצב קשה יותר. (הופנתי לבדיקות על ידי הרופאה) ההרגשה המוזרה שהרגשתי היום בבוקר בנסיעה באוטובוס - פתאום היה לי מטושטש,עם תחושה מוזרה ,נבהלתי .ישר חשבתי שזה התקף חרדה שאולי חזר אחרי הרבה מאוד זמן,מהר מאוד התחילו מחשבות של מה אעשה אם זה חזר, ואולי זה משהו פיזי,ומה אעשה בעוד כמה ימים ,אני צריכה לנסוע רחוק וזה מפחיד אותי, וכו'... התחושה שנמאס לי ממקום העבודה, אבל שום מקצוע או תחום לא מתחבר אלי ואני מרגישה שלא אצליח למצוא את עצמי בחוץ.ללמוד ממש אין לי כוח וכסף. בטיפול (שלוש שנים בערך) ירדתי לפעם בשבועיים מסיבה כלכלית,קשה לי מאוד עם זה. ואני מרגישה שלמרות הניסיונות,הפוביה שלי (הר"מ) לא מצליחה להיות מטופלת.אנחנו תקועות ולא מתקדמות לשום כיוון. אני כבר מתחילה לחשוב ברצינות לקבוע פגישה השבוע. מרגישה חנוקה. מה עושים ??

שלום טל את מתארת מצב של בלבול, מחנק וחרדה, כאשר את אינך בטוחה כיצד "לצאת ממנו" והיכן נמצאת הדרך שתקדם אותך הלאה. אני אינני יודע היכן הדרך הזו, אבל כן נשמע לי שבתקופות כאלה יש בהחלט מקום להעזר עוד בטיפול והמחשבה שלך על עוד פגישה השבוע, או אפילו לחזור לפגישות תכופות יותר (למרות הקושי הכלכלי) נשמעת לי בהחלט הגיונית. לא ציינת האם את מטופלת גם באופן תרופתי, אולם חשוב לומר שטיפול תרופתי יכול פעמים רבות לסייע מול החרדה, להקל על הייאוש ולתת רוח גבית משמעותית לעבודה הטיפולית ולסיכוי להתקדם הלאה. בהצלחה דוד