...

מה עושים כשכבר לא נשאר מה לעשות?

שלום יקירה. שאלה קצרה, שבוודאי יש מאחוריה עולם ומלואו. קשה לי להתייחס באמת בלי לדעת על מה זה נופל אצלך, ואיפה זה פוגע, ומה קורה בחייך כעת, בעצם. אני רוצה להזכיר לך שמול האופציה להסתער, לעשות, לפעול, אני דווקא מאמינה גדולה בלתת לדברים טיפה להרגע, להתבשל, לתת לכל אלה לעבור איזה עיבוד ועיכול בתוכנו, לשקוע. לא יודעת למה, אבל מרגישה שרוצה להזכיר לך שזו גם אפשרות, והיא טובה במיוחד ברגעים של בלבול והצפה. מקווה שתרגישי יותר טוב, פחות תקועה ועם יותר זרימה ואפשרויות. אני מתארת לעצמי שכבר הרגשת ככה בעבר (בינינו - מי לא?) ואולי תוכלי להשען על הפעמים ההם, שנחוו אז כמבוי סתום, והיום הם זכרון רחוק... מאחלת לך שקט ושמחה, ומקווה שתרגישי יותר טוב, מלי.