בוקר טוב :-)

מלי יקרה , התגעגעתי אלייך. באתי להיות פה קצת לצידך.זה בסדר נכון?.. (אגלה לך סוד - חיכיתי ליום חמישי שאת כאן, ..) אתמול הייתי בטיפול , אני רוצה לשתף אותך ש..משהו מרגיש לי שונה . זה כאילו המרווח שבין מקומות הישיבה בחדר הטיפול מצטמצם לו ככ. לא.. מלי , לא הכוונה באמת למרווח החומרי .. משהו בתווך שבינן הפך להיות שם נקי יותר צלול יותר עבורי, העיניים שלנו מביטות אחת בשנייה יותר , הלב שלי מרגיש את הלב שלו .. דקויות הכאב והרגש שלי מקבלות מקום מכיל וחזק יותר אצלו . משהו ברור יותר. יש איזושהי נינוחות באויר שנושמים שם יחד .. וזה נותן עוד קצת כח .. לדרך.. מדהים .. שאני אכתוב דבר כזה?!!!!, זה מרגיש שאיש השיחות שלי .. פתאום ממש קרוב אליי , לא קרבה פיזית .. קרבה עמוקה יותר .. בטוחה יותר מלי , כאילו אני והוא .. בסירה בלב ים פתוח וסוער .. מסביב אין שום חופ או אי שייגן מפני זעזועים .. רק למעלה יש מישהו שמביט עלינו (אולי ?).. למטה .. יש זרימה ענקית וסוחפת של מים באמצע- בין שנינו - יש כאילו יותר אמונה שנוכל לכל הסערה הזו.?! יצאתי אתמול אחרי שבוע מאוד קשה ביני לבין עצמי .. עם חיוך פנימי אחרי הטיפול . הגעתי מאוד מבולבלת וטרודה , ומשהו שם הצליח להחזיק אותי , משהו שלא באמת ברור לי .. יש לי מן שקט פנימי כזה , את יודעת פתאום איש השיחות שלי נראה לי ככ שונה , אחרי שנתיים וחצי של טיפול כזה אינטנסיבי שמקפל בתוכו קשת ענקית של רגשות .. יש משהו אחר בבפנים שלו אליי, יש משהו אחר בפנים שלו , יש משהו אחר בו .. מלי באמת בחיי.. הוא כאילו משהו אחר . הקול שלו מצליח להיות רך ועדין ..ולהתנגן שם יותר זמן בי, אני מרגישה שאני יכולה לדבר אלייו מבלי להשפיל את מבטי כל רגע , הזמנים שזה קורה כאילו מצטמצמים להם.. כאילו שנינו נמאים באותו החדר אבל פתאום זה מרגיש ככ חזק שלא כל אחד "מכונס" בעולם שלו , במחשבות רק שלו.. אני מרגישה אותו בתוך העומקים שלי .. ואיתי , הוא לא טובע .. הוא שם להחזיק.. הפעם זה כאילו והוא מביט אליי הישר ממש משם, ז המרגיע יותר מלי!!!!! .. אני פחות נלחצת מהנוכחות שלו לידיי, ובי .. אזהיתכן ו.. "קסם" כזה קרה?! ?! או שזה משהו רגעי? מרגיש שהקול שלו כבר לא נחסם ישר בראש..שלי הקול שלו לא בועט לי שם בין קירות הפחד והאימה ..האיומים שבי.. המילים שיוצאות ממנו אליי פחות "הורגות" אותי ..הם מקבלות מקום יותר , דלת הפלדה שלי נפתחת מעט .. ואומרת בשקט .. " היי.. שרית , יש מקום גם בשבילו ..לקול שלו, לאיכפתיות לנוכחות . ." ואולי .. מלי יקרה .. אולי .. אני פשוט בהפוגה .. כאילו כבר לא מנסה ל"הרוג" כל מה שחי לידיי בעוצמות כאלה חזקות .. לא מנסה להרוג אותי , לא מנסה להרוג אותו , ואולי .. גם לא אותם...(את אלה שפגעו בי).. לא יודעת. הזוי ?! חיוך אמיתי אלייך.עם ..חיבוק נעים.. תודה שאת פה. סופש שקט.. שרית.

שרית יקרה. כמה מרגש לקרוא את מה שכתבת, כמה נעים לדעת שיכלתם לכ"כ הרבה זעזועים, מאבקים, מתחים, חסימות, ועכשיו יש איזשהו ביחד שנהיה אפשרי, אמיתי, נוגע. נדמה לי שהשאלה אם מדובר בתחושה חד פעמית או לא, יכולה להיות כבר פחות הרת גורל - גם אם הספינה עוד תטלטל בדרך, נראה לי שעכשיו את כבר יודעת בתוכך שיש גם חוף מבטחים - חוויה אחרת של קשר, שלך בקשר, שלך בעולם. מקווה שהקרבה הזו תאפשר לך גם להפגש יותר עם עצמך, וכמו מול איש השיחות שלך, גם המגע עם העולם שבתוכך יהפוך לאפשרי, חמים ומקבל יותר. שיהיה לך סופ"ש נפלא, מלי.