זקוקה לעיצה

יש לי חבר בן 33. הוא גדל בבית הרוס ואביו נטש אותו כשהיה ילד. הוא מעולם לא היה בטיפול וגם לא חושב שהוא צריך. הוא "מטפל" בעצמו בעיקר בעזרת עישון חשיש כל יום. הוא נשר מהלימודים ויש לו חור עמוק בהשכלה. אני גם גדלתי בבית הרוס אבל למזלי המודעות העצמית שלי הרבה יותר גבוהה משלו ואני רואה בבירור את הקשר בין כל הפחדים והחוסר ביטחון שלו לבין העבר שלו (ולא צריך להיות גאון בשביל לראות את זה). מבחוץ הוא נראה "גבר גבר". הוא פגין במוחצנות את הגבריות שלו אבל בגלל שאני קרובה אליו אז לי זה ברור על מה זה בא לכסות. אני נורא רוצה לעזור לו. שמתי לב גם שחוסר הידע שלו בהמון תחומים (כולל קרוא וכתוב) עוד יותר "מחליש" אותו לידי, לצערי. בקיצור, חשבתי להמליץ לו ללמוד משהו שמעניין אותו, איזה קורס או חוג. לקנות לו ספר שייקרא או כל מיני דברים כאלה. הפחד שלי הוא שזה רק יחליש אותו יותר. שיכול להיות שבגלל שהוא כבר יחסית מבוגר (בן 33) אז זה יביך אותו לנסות ללמוד. מה אתה חושב? לנסות או שזה מיותר בגיל כזה? (אגב, אני בת 23 ונראה לי שזה עוד יותר מביך אותו להרגיש "טיפש" לידי או משהו כזה, למרות שאני נורא אוהבת אותו) תודה...

שלום לחברה שלו ללמוד משהו חדש יכול להיות משהו נפלא בכל גיל שהוא. עדיין, אני תוהה האם הקושי שאת מתארת הוא משהו המשותף לשניכם או שמא מדובר בתחושות שלך בלבד. האם חברך מרגיש חלש או טיפש לידך? האם הדברים שאת מתארת מפריעים לו, או שמא הם מציקים יותר לך? טוב לקרוא על האהבה שלך כלפיו, אבל אולי בנוסף לאהבה יש מקום לחשוב האם את מתקשה לקבל אותו כפי שהוא והאם הרצון לשנות אותו מגיע גם מרצון שלך שהוא יהיה אחר, שאת תרגישי אחרת לידו. על פניו, לפי התיאור שלך, לא נשמע לי שהוא יזדהה או ישתף פעולה עם רצון לשנות אותו, כל זמן שהוא אינו רואה בעיה עם מי שהוא כיום. את יכולה להציע לו הצעות מעניינות ללימודים וכדומה, אך נדמה לי שהוא לא יתלהב מהן כל זמן שהן באות ממבט המתמקד דווקא בחולשותיו. כך שיכול להיות שהעבודה המשמעותית שכדאי לך להשקיע בה היא דווקא עבודה עצמית - לחשוב על כיצד את מצליחה לקבל אותו כפי שהוא, או להבין יותר לעומק מה הדברים שקשה לך לראות ולפגוש בו. בהצלחה דוד

זה עצוב לי לקרוא את מה שכתבת כי יכול להיות שזה נכון. יכול להיות שאני רוצה לשנות אותו ולו זה בכלל לא מפריע. תודה :-(