פוחדת

נורא כואב לי עכשיו. נורא נורא נורא עצובה. קשה כך בתוך השיגרה. רוצה לבכות אך לא יכולה. פוחדת לחשוב על המוות הוא ממש מעבר לפינה. זהו. סליחה שאין שאלה. תודה

שלום לך, במילים מועטות את מעבירה את הפחד שלך, את החשש שלך והכאב שלך. תהיתי תוך כדי שקראתי את דברייך האם את לבד עם הכאב הזה, האם יש לך את מי לשתף. האם את בטיפול או שקלת לפנות לטיפול. נראה לי שחשוב שלא תישארי לבד עם הכל, שתתני למישהו להיות איתך לנסות להבין מה עובר עלייך, אולי לשחרר מעט מהבכי, מעט מהכאב. דרור

בסך הכל רציתי לשתף. למה לחשוב שאם למישהו כואב ועצוב אז הוא לבד, צריך או לא נמצא בטיפול. אני לא לבד ונמצאת בטיפול - אז מה? אולי זו הייתה טעות להגיע הנה ולכתוב משהו כל כך בנאלי כמו עצוב וכואב, אולי. תודה