רגש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ד"ר מלי מרקיביץ יש לי שאלות: איך את כפסיכולוגית מרגישה כשמטופלים שלך מספרים לך סיפורים כואבים וקשים? מה עובר לך בראש? איך הולכים עם זה הבייתה? את אומרת למטופל שקשה לך? את לוקחת את זה ללב או שיש אדישות? איך זה משפיע? תודה רבה לך
נירון שלום, מלי תהיה כאן ביום חמישי ותוכל להפנות את השאלה אליה גם כן. בינתיים אתייחס לשאלתך מנקודת מבטי. נשמע לי שבשאלותיך אתה שואל עד כמה למטפל אכפת, עד כמה הוא נשאר, מושפע מסיפורים כואבים ועד כמה לא. אולי שואל בעצם, האם כאשר אתה מספר בטיפול המטפל נמצא איתך בכאב, ואם כן האם זה נשאר גם לאחר הפגישה. באופן אישי, אני מקשיב לסיפור שהמטופל מספר לרגש שאני שומע ממנו כמו גם לרגש שעולה בי ולדינמיקה שנוצרת בחדר באותו רגע. הנקודה הזו של מה שקורה בתוך החדר, ברגע הדיבור על הכאב, ההקשבה לכל דבר שעולה בו ובי חשובה ביותר. תשובתם של מטפלים שונים יכולה להיות שונה, וכך גם תשובתה של מלי דרור
תודה רבה האם אתה כמטפל מושפע מסיפורים קשים ולוקח את זה מחוץ לטיפול? יש מקרים שפסיכולוגים בוכים לאחר שהמטופל הולך? יש מקרים שזה פשוט יותר מדי ללב? האם פסיכולוגים מרגישים את הכאב של המטופלים או גם שותפים סובייקטיבית לחוויה?איך עוברים מכאב אחד לאחר? שוב תודה