לדרור

מנסה להיגמל מהכתיבה פה ומשאילת השאלות ואיכשהו זה לא מצליח ליותר מכמה ימים... בטח אתה לא זוכר אבל הרגעת אותי בשבוע שעבר בנוגע לחשש מo.c.d ותודה! הבעיה להתרגל לקשר , לפתח ציפיות ואז להידחות - לכן מראש מעדיפה להימנע מקשרים (ואפילו מלאמץ בעלי חיים כי מפחדת לאבד). הבעיה שכשנקשרת לא יודעת להיפרד וממש עוברת תהליך של אבל פנימי ממושך ומייסר וקושי להמשיך הלאה....(אותו צריכה להסתיר מפאת המבוכה שבגילי המתקדם אני כזאת ילדותית!!) אולי תאמר שזה חלק מהחיים, אבל המודעות לא מביאה אצלי לשינוי והכוויות רבות מדי זהו אז הפעם אין לי שאלה... סתם שיתוף

x שלום, כשקראתי את דברייך חשבתי כיצד גם כאן את מנסה להיגמל, להפסיק סוג של התקשרות מסיבה כלשהי, אולי מפחד להיפגע. וכיצד גם כאן הדבר מלווה בקושי רב. אני מבין את החשש מפגיעה, את החוויה שפרידה מכאיבה מאוד, מכאיבה מדי אולי, אבל חשבתי גם שקשרים מאוד חשובים לך. שכרגע ישנו מאבק פנימי בין הצד המפחד ליפגע לצד שמאוד רוצה בקשר כמה לו. זהו מאבק לא פשוט שאולי מה שיכול לעזור לך להתמודד עמו הוא ההבנה מדוע פרידה כל כך מכאיבה לך, כל כך מעוררת בך חרדה מפניה. דרור

תודה דרור קלעת בדבריך ( לא יודעת אם תקרא שלא במשמרת שלך) נכון! בשבילי פרידה = ניתוק קשר = מוות וכל הדיבורים על כך שאחרי פרידה , אין ניתוק מוחלט ונושאים בזכרון את האדם ממנו נפרדים לא מנחמת ואפילו להיפך, היה עדיף לו ניתן היה לשכוח!! בוקר טוב לדוד "ולכל המאזינים"....