דחוף
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בעקבות התאבדות של מכר קרוב לפני כחודש וחצי, הגעתי למצב בו אני מפחדת שגם לי זה יקרה... אני מפחדת מקרבה לחלונות, מפחדת שאני אאבד את הפחד שיש לי מגובה ויש לי רצון שמגיע מהרגליים לתחושה של קפיצה (מעין פיק ברכיים כמו שיש בהתקפי חרדה) אני נמצאת אצל פסיכותרפיסטית שטענה כי אינני בדכאון. האם זה טבעי? האם זה מסוכן?
שלום לילוש. נשמע לי שאת מפחדת מהדחפים שייתפרצו, מכך שלא תצליח לשמור ולרסן את עצמך. אולי דרך זה את מספרת על מחשבות או עיסוק במוות, ואולי זו דרך לדבר את הטראומה וההלם שבוודאי חווית בעקבות ההתאבדות של מכרך. אני חושבת שחשוב שתעלי את הנושא בטיפול, ויחד עם המטפלת תנסו לחשוב מה מבטאים הפחדים הללו, ואיך ניתן להרגיעם. בהצלחה, מלי.
תודה רבה מלי. אז זה לא מסוכן נכון? זה הגיוני שזה יווצר כתוצאה מהטראומה של לפני כחודש וחצי?...
אז זה בסדר? אני חוששת שמא זה מסוכן או לא טבעי...