רע לי

שלום מלי, מאוד נפגעתי מהפסיכולוגית השבוע במהלך הפגישה. זה היה לקראת סופה. המשפט שלה ממשיך להתנגן לי בראש בלי הפסקה.. ברגע שהיא סיימה לדבר התחלתי לבכות. היא אמרה שלא התכוונה לפגוע. אבל מדוע לא אמרה "סליחה". האם המילה הזו לא נמצאת בלקסיקון של הפסיכולוגים? או שמא רק אצלה? (את יכולה להשיב לזה?) לקח לי המון זמן לתת בה אמון ולהתקרב אליה. בנוסף היא כביוכול הפילה עלי את האשמה, למרות שזה היה פקשוש שלה..כיוון מה שהיא אמרה לא היה במקום. היא לעגה לאיזו בעיה שיש לי. איך אני אדע אם לא צוחקת על עוד בעיות שיש לי?? פתאום נדמה לי שהיא התנהגה בעצם באותנטיות לגמרי וזה מה שיצא.. אני לא מבינה איפה המקצועיות והאמפטיה שלה?? נעלמו להן... אולי כבר הטיפול מיצה את עצמו והיא כבר רוצה שאעוף...(אחרי שנתיים) אני לא רוצה לראות ולדבר איתה יותר..

אלמונית יקרה. את נשמעת פגועה ומאוכזבת, ונדמה לי שכרגע הראייה שלך על המטפלת מוחקת את כל הרגעים הטובים, האמפתיים, הרגישים שהיו לה. אני מדגישה את זה לא כדי להגיד שהיא לא פיספסה, אלא כדי להגיד שלצד הפספוס הפעם היו רגעים אחרים ורבים, ושיהיה חבל אם הם עכשיו יחשבו בעיניך כ"לא אותנטיים". אני חושבת שמה שקרה ביניכן יכול להפוך להזדמנות חשובה עבורך בהתנסות בריב, כעס או אכזבה על מישהו בלי למחוק את המשמעות שלו ושל הקשר איתו. אני חושבת שכדאי שתחזרי לטיפול עם השאלות (החשובות) ששאלת כאן, ותבדקי אותם מול המטפלת שלך. אני מניחה שלצד חילוקי הדעות, האכזבה והפגיעה תוכלי גם להרגיש ולהזכר בחלקים המיטיבים שבה, וגם להבין יחד איתה את ההתנהגות שלה מולך, את הפגיעה שלך, ואת המשמעויות שיוחסו לכך. לילה טוב, מלי.