גנבת חטאתי

לפני שאתחיל הייתי רוצה קודם שלא תישפטו אותי אני מודה עשיתי מעשה נוראי שלא יעשה ואני משלמת על כך יצאתי עם בחור מקסים 5 שנים עכשיו אנחנו לצורך העיניין פרודים ומכעס ומצוקה פשוט גנבתי ממנו כסף אמנם הוא המעמד כלכלי גבוה ונתן והעניק לי כול כך הרבה ובכול זאת גנבתי ממנו כסף אני אפילו לא מאמינה על עצמי כאילו הרגשתי שזה מותר לי ומצד שני כועסת ולא יודעת מאיפה נבע הדחף הזה עיזרו לי לדעת מה קרה לי בברכה עדי

שלום עדי. כמו שכתבת, נדמה לי שמאחורי הגנבה שלך מסתתרים כעס ומצוקה גדולה. אני מניחה שהיית צריכה לבטא סערת רגשות או מערבולת של תחושות, וזו הייתה דרך זמינה ומפתה עבורך. ייתכן גם שניסית, אולי אפילו באופן לא מודע, לייצר תגובה כלשהי כלפייך מצידו של בן הזוג, או לגרום לו להרגיש כפי שאת ודאי חשה - מבולבלת, כואסת, כואבת. עם זאת, נדמה לי שהמעשה שעשית אינו עומד בסטנדרטים מוסריים המוכרים לך, ושהייסורים שלך כעת הם ה"מחיר" על כך, הדרך בה את מענישה את עצמך (בהעדר ענישה חיצונית). נדמה לי שחשוב שתשתמשי במקרה הזה כדי לבדוק לעומק מה קורה לך כשאת כועסת או מתוסכלת, ובאיזו דרך את מווסתת את הרגשות הללו. דרך הגניבה הזאת יש איתות חזק לכך שאת חווה קושי ומצוקה סביב הרגשות הללו וביטויים, ואולי סביב עוד נושאים, ונראה לי שכדאי לך להפוך את המעשה הזה למעשה שאת לומדת, מסיקה ומבינה דרכו על עצמך. אני גם חושבת ששווה להשקיע מחשבה בשאלה האם יש לך דרך לתקן את מה שעשית כעת, כשאת מודעת לחומרת המעשה ולהשלכות הנפשיות שלך עלייך. אני חושבת שוודאי תוכלי למצוא דרך שתחווה כתיקון לתחושת הקלקול שלך (להחזיר את הכסף, לתרום, להתנצל וכו'). בהצלחה, מלי.

אין לי מילים לתאר כמה הסבת לי אושר ונחת אני מודה לך על התמיכה והעצות המועילות והמעולות כול כך אם כן אני כן תרמתי כי להחזיר ולהתנצל אני פשוט לא אעמוד בזה המון המון המון תודה אני מעריכה את זה מעומק ליבי בברכה עדי